אנחנו דור מפונק

גדל כאן דור מפונק, לא מחויב מקצועית ומנותק רגשית. דור של נרקיסיסטים שמתויגים כ"דור המילניום" או "דור ה-Y". מה באמת עובר בראשם של הצעירים שנולדו אחרי 1984? למה הם לא מוציאים את הראש מהנייד? ואיך "להציל" אותם מעצמם? הסוֹפר סיימון סינק מנסה לפצח את החידה שמטרידה הורים רבים ברחבי העולם. לחכמת הקבלה הפתרונים

בסרטון ויראלי בן 15 דקות, ששמו "בעיית דור המילניום", הסופר ומומחה השיווק האמריקאי יליד בריטניה, סיימון סינק, פורש את משנתו. השפה הקולחת והקסם שבדבריו לא יתנו לאף גולש לעצור אותו ולזפזפ הלאה לסרטון הבא ברשימה. סינק סובר שהבעיה של דור המילניום, ילידי אמצע שנות ה-80 ואילך, שנולדו עם סמארטפון משוכלל ביד ואינטרנט אונליין, נובעת מארבעה גורמים: שילוב בין הורות גרועה, התמכרות לטכנולוגיה, חוסר סבלנות וסביבה מזניחה. האשמת המדיה החברתית אינה נחלתו הבלעדית של סינק, אלא שבניגוד למומחים אחרים בתחום, יש לו טיעונים חזקים ומשכנעים.

מכורים לדופמין

"אנחנו טובים בלהראות לאנשים שהחיים שלנו מדהימים על אף שאנחנו מדוכאים", מאפיין סינק את בני דור המילניום, שחיים בעולם הווירטואלי והמתעתע של פייסבוק, אינסטגרם ושאר הרשתות החברתיות. לדבריו, מחקרים מדעיים מראים שבכל פעם שאנחנו שומעים את צליל ציוץ ההודעה הנכנסת בווטסאפ, או מזהים שקוששנו עוד לייק במדיה החברתית, המוח שלנו משחרר דופמין – כימיקל ממכר שגורם לנו להרגיש טוב, בדומה לתהליך המתרחש בנו כשאנחנו מעשנים, שותים, מהמרים ואפילו עושים שופינג, כדרך התמודדות עם חיי היומיום הקשים והמדכאים. אולם, בעוד שעל סיגריות, אלכוהול והימורים חלים הגבלות, חוקים ואיסורים – על הרשתות החברתיות, בהן לכל ילד וילדה גישה חופשית לדופמין, אין בקרה ואיש לא מציב גבולות. התוצאה: בעת מצוקה בני דור ה-Y פונים לרשתות החברתיות, במקום לפנות לעזרת חבר או הורה, מהלך היוצר בהם תחושת בדידות ומונע מהם יצירת קשרים חברתיים משמעותיים.

הצורך בסיפוק מיידי, עליו מצביע סינק, מקורו בתרבות האינסטנט שגורמת לבני דור ה-Y לחוסר יכולת להתמיד באתגרים ארוכי טווח. רעבים? מזמינים פיצה הביתה. רוצים לראות סרט? מורידים מהאינטרנט תוך דקות ספורות. רוצים לראות את הפרק הבא בסדרה כבר עכשיו? צופים ברצף (בינג'). הכול כאן ועכשיו ובשיא המהירות. אולם, כאשר הצורך אינו מסופק באופן מיידי, הדבר גורם לרבים מבני המילניום לתחושות ריקנות, בדידות ודיכאון. בעקבות תחושות אלו, הם נושרים ממסגרות החינוך, אינם מצליחים לפתח מערכות יחסים ארוכות טווח, מחליפים עבודות ומשתמשים באופן מופרז בסמים.

הפתרון על פי סינק

אז מה בעצם הפתרון שסינק מציע? ראשית, הוא ממליץ להיאזר בסבלנות ולהפנים "שדברים חשובים מאוד, כמו: אהבה, אושר, ביטחון עצמי, שביעות רצון מהעבודה ועוד, דורשים זמן". שנית, הוא מבקש להפחית את התלות בטלפונים הניידים: "אסור שיהיו טלפונים סלולריים בחדרי ישיבות, אפילו אחד! תשאירו אותם בבית או הניחו אותם בחדר אחר כשאתם נפגשים עם אנשים".

סינק הכריזמטי נוסך לרגע רוגע וביטחון, אבל לאמתו של דבר הפתרון שלו מסתכם בטיפ נחמד. מעין פלסטר קטן לפצע מדמם גדול. דור המילניום נשלט על ידי צורך גדול יותר, עמוק יותר, על ידי טבע אגואיסטי תובעני יותר מקודמיו. זהו דור שמחפש סיפוק משמעותי ואושר אך אינו מוצא אותם. זהו דור שנולד עם שפע מידע ופוטנציאל, והשאלה המרכזית היא, כיצד מלמדים אותם לגלות את האישיות שלהם?

האגו האנושי ששולט בבני דור המילניום, ומעורר בהם דאגה אנוכית לעצמם בלבד, מסתיר מהם את האור שבקצה המנהרה: אינטראקציה נכונה בינם לבין הזולת. האגו האנושי מרחיק אותם מחיים קהילתיים מוחשיים, ובמקומם הם פותחים עוד ועוד קבוצות ווטסאפ ופייסבוק המטפחות חיים וירטואליים חסרי רגש וחום. הרשתות ה"חברתיות" לוכדות אותם כמו דגים ברשת ו"מטגנות להם את המוח", עד אשר הם מאבדים את אישיותם ועצמאותם. גם אם הצעירים מבינים שהם לכודים ברשתות ה"חברתיות", עדיין אין להם היכולת לברוח או להתנגד. השפעת הסביבה היא כה חזקה, ולכן יפתחו את אישיותם בהתאם לנורמות החברתיות, גם אם הן שליליות. אולם הטכנולוגיה היא רק כלי בידי המשתמש בה. על כן, אין למהר לסלק את המכשיר מוליך-השולל, כפי שמציע סינק, לפני שמתמודדים באופן נכון עם יסוד טבע הדור, טבע כל אדם ואדם.

ללמוד לקשור קשרים

הגורמים ה"מוצדקים" שציין סינק בסרטון, הם רק סימפטומים לטבע האגואיסטי. חשוב להתמודד עם שורש הבעיה, הטבע האגואיסטי, ולא עם תופעות הלוואי שלה. המילוי ההולם לרצון העצום שגדל מיום ליום בבני דור המילניום, זה שסוגר ומרחיק אותם ממערכות יחסים, נמצא דווקא בבניית רשת קשר חברתית-אנושית ביניהם. אילו היינו משכילים להושיב את בני הנוער יחד במעגלי שיח, היה מתגלה להם בהדרגה שבקשר ההדדי ביניהם מסתתר האושר.

למה שתהיה להם סבלנות בכלל לשבת במעגל? כי השיח במעגל יעניק להם סיפוק מיידי. רגשות החיבור, השייכות, הקרבה והחום שייווצרו במרכז המעגל, בלב הקשר ביניהם, יאפשרו לכל משתתף ומשתתפת ביטוי אישי, סיפוק מאווייהם העמוקים ביותר, תחושת ביטחון והרגשה של שווה בין שווים. הקשר במעגל לא רק שיחדש את האמון שלהם במערכות היחסים, כמקור לאושר בלתי אמצעי שלא תלוי במילוי חומרי, אלא גם יאפשר להם לבחון את פנימיותם ויעניק להם כלים לשינוי עצמי לטובה. כך בהדרגה יתרגלו בני דור המילניום לשוחח עם הזולת, לעבוד בקבוצה ובתוך כך להיגמל מהעולם הווירטואלי שנשאבו לתוכו. מעגלי השיח הם שדה האימון של שרירי ההתקשרות התומכת, המפרגנת והטובה בינינו, שדה לתרגל בו אהבה. לאחר שהגוף יהיה מפותח דיו, הוא יקרין זאת בכל מקום: בכביש, בתור בבנק, במקומות העבודה, ללא תלות במעגל השיח הפיזי. כלומר, במעגל השיח יילמדו כללי ההתקשרות הנכונה ואופן יישומם בחברה.

מאין לי שכך? לפי חכמת החיבור – היא חכמת הקבלה – האחדות היא המבנה היסודי ביותר בטבע השואף לאיזון, לשוויון ולשלמות. בני האדם הם חלק מהמעגל של הטבע, לכן גם עלינו חלה החובה לפעול בשוויון ובהתחשבות הדדית, על אחת כמה וכמה בדור ה-Y. האחדות היא התרופה הבלעדית לכל חולי באשר הוא. בין שזו התמכרות לטכנולוגיה, כפי שמציין סינק, או התמכרות לסמים, אלכוהול ופורנו, כפי שמציינים אחרים, או בין שזו הורות גרועה, סביבת עבודה נצלנית או תכונות המאפיינות את דור המילניום, כמו חוסר סבלנות, סיפוק מיידי, פינוק ועוד. ברגע שבני דור ה-Y יגלו את הרשת החברתית האנושית החדשה שטמונה ביחסים ביניהם, הם יתמלאו בתחושת עוצמה, במצב רוח ובביטחון, וייעורו בהם חלומות רדומים. אז, באופן כמעט טבעי, הם יתמכרו לכוח החיובי שמתגלה בלב הקשר ביניהם ויזנחו את הטכנולוגיה. הם ישתוקקו למפגשי השיח כמו אל אהבת נעורים, וחוסר הסבלנות יתחלף בקוצר רוח לקראתם. דור ה-Y יבינו זה את זה היטב ויֵדעו לתת כתף תומכת לחברים סביבם במעגל. ארגנו להם מספר כיסאות, קצת פיצוחים ותנאים להתקשרות ביניהם ולא יעבור זמן רב עד שיקום מומחה שיווק אמריקאי, בן דור ה-X כנראה, שימצא את הדרך להקים סטארט-אפ ממערכות היחסים החדשות של דור ה-Y.