זה כבר לא צחוק. מיום ליום שני המחנות מקשיחים עמדות זה נגד זה. מצד אחד כוחות ההרתעה הגרעיניים של הצבא הרוסי נכנסים לכוננות גבוהה, ומצד שני מדינות המערב מעבירות תחמושת וכלי נשק לצבא האוקראיני.
האיום הגרעיני המרומז מקבל משנה תוקף והופך חד וברור. זו כבר אינה רק פלישה קרקעית של חיילים, או קרבות רחוב ומלחמות סייבר, אלא מדובר בשדה קרב החמור והגרוע מכול. אנחנו במצב של סכנת הידרדרות לקראת מלחמה גרעינית עולמית. המפה הגלובלית הופכת מורכבת ומסועפת, וקצב השינויים בה הולך ומסתחרר, עד שאיש אינו אוחז בתמונה השלמה.
בעל הסולם, הרב יהודה אשלג, המשיל את התחממות היחסים בעולם במשל הבא: "כששני אנשים במחלוקת, יש לפעמים שעוברים לתגרת ידיים. ומי שרואה שאינו יכול להתגבר עליו, הוא לוקח סכין נגדו. והשני שרואה שיש לשני סכין, הוא לוקח אקדח, וכשהשני רואה שיש לו אקדח, הוא לוקח רובה וכו', עד שהשני לוקח נגדו מכונת ירייה, ואם יש לו מכונת ירייה, השני לוקח טנק".
בעולם הדרוך של היום לא חסרים כוחות שיכולים לזרוק גפרור כלאחר יד ולהדליק אש של שנאה. אנחנו כבר למודי ניסיון שאירוע שטותי אחד יכול לגרום לסכסוך דמים הרה אסון, בדיוק כמו שקרה עם רצח הארכידוכס פרנץ פרדיננד בסרייבו ביוני 1914 בידי קנאי סרבי – מה שגרם לפרוץ מלחמת העולם הראשונה.
המקובלים מלמדים שלמלחמות בעולם שלנו יש שורש רוחני, סיבה עמוקה יותר. על פי תוכנית הבריאה, תכלית המין האנושי היא להגיע להרגשה שכולנו משפחה חמה אחת, מלוכדת יפה כאיש אחד בלב אחד, מחוברת מעל כל ההבדלים והניגודים, הגזעים והמינים. חיבור ואהבה הם הערך הנעלה בבריאה, מהסיבה הפשוטה שהכוח העליון בכבודו הוא כוח החיבור והאהבה, תכונה של השפעה ונתינה.
הגורם שמפריע לאנושות במסלול המהיר לחיבור הוא האגואיזם – יצר לב האדם שרע מנעוריו. האגו שגובר בנו מיום ליום לא נותן לנו להתקשר בטבעיות ללב אחד. האגו חזק מאיתנו והוא מסכסך ומפריד, מחריב מערכות יחסים חיוביות וקוטע כל אחווה חברתית.
עובדה. בשנת 2022 אנחנו עדיין נמצאים במערכה קרבית בלתי פוסקת, חוזרים למלחמות הישנות שבהן נאבקנו זה מול זה, כשהפעם מתווספים ברקע איומים גרעיניים שיכולים להחריב חצי יבשת בלחיצת כפתור.
מכאן שכל פתרון שהוצע עד כה לא יחזיק עוד מעמד ברובד ארצי בלבד. עלינו לטפל בשורש המחלה, ולא רק לבלוע כדור אקמול כדי לשכך את הכאב. אין זה אומר לגעת באגו עצמו, לשלוח יד אל היחסים החולניים בין בני האדם, אלא הריפוי נמצא מעל האגו; התרופה נמצאת ברובד רוחני, בהתעלות מעל כל פילוג להרגשה של חיבור.
כוח החיבור בינינו גדול מסכום הרצונות האגואיסטיים הקטנים שלנו. אם החיבור בינינו אינו נגד אויב משותף, אלא נועד כדי לממש את תוכנית הבריאה, אז במרכזו, בלב ליבו של הקשר בינינו, מתגלה הגורם המקשר והמלכד בינינו, מי שיצר את תוכנית הבריאה, מי שמדביק אותנו לאחד – הכוח העליון.
אם במקצת היינו מתחברים בינינו לעבר התכלית הרצויה, אז הקשר שלנו לכוח העליון – האחד, היחיד והמיוחד – היה ממלא את אוויר העולם, ונגדו איום גרעיני היה מתגמד בכוחו ובערכו. איש אינו יכול לעשות זאת לבדו, עם כל הדאגה והרצון הטוב שבו לחולל שינוי. היכולת להתעלות מעל האגו, להתחבר ללב אחד ולהרגיש מרחב רוחני חדש בין כולם, דורשת את השיטה לחיבור, חכמת הקבלה.
בעזרת לימוד כתבי המקובלים ובהדרכה נכונה, אפשר בהדרגה להתחבר רגשית ללב אחד, לבנות מעלינו סוכת שלום עולמית אחת – מעל המחנאות והמפלגתיות – הרגשה של שלמות שתקצר לנו את הדרך לשלום. אז הניצחון לא יהיה ניצחון של מחנה אחד על האחר, אלא ניצחון של אנושות אחת שנלחמה והביסה את האגו ההרסני שלה והצליחה להתעלות יחד להרגשת האמת.