מאז ימי הסגר הראשונים החינוך הביתי בעלייה. לפי משרד החינוך, כמעט חמש מאות ילדים נטשו את מערכת החינוך ועברו ללמוד בבית – עלייה של 38% משנה שעברה. בארה"ב ובכל רחבי העולם המערבי המגמה בעלייה כבר כמה עשורים, אבל גם השנתיים האחרונות, המבשרות על פרוץ המגפה, הביאו עימן זינוק במספר הילדים בחינוך ביתי. החל ממרץ 2021, כמעט חמישה מיליון ילדים למדו בבית – פי שניים מאשר בשנת 2019, וכמעט 9% מהילדים בגיל בית הספר בארה"ב.
החינוך הביתי צובר פופולריות לא בגלל שאנשים כל כך להוטים ללמד את ילדיהם בעצמם. התרחבותו היא בראש ובראשונה עדות לקריסת הפרדיגמה הקיימת. זה לא מפתיע. אם אתה כופה על הילד מערכת חינוך שתוכננה במהלך המהפכה התעשייתית, ומטרתה הראשונית הייתה ללמד אוריינות בסיסית וכיצד להפעיל מחרטה, זהו מתכון לאסון.
יתרה מכך, מערכת החינוך לא ממש מחנכת. היא מספקת ידע והשכלה, אבל אינה עושה דבר מבחינת טיפוח הכישורים החברתיים ויחסי האנוש של התלמידים. ילדי בית ספר בכל הגילאים הופכים טרף קל למעשי בריונות, לשימוש בסמים, לאלימות ולהטרדות מיניות, ואיפה? במקום שבו יש להגן עליהם ולדאוג להם – בית הספר.
באווירה כזו הם לא מסוגלים ללמוד כראוי, וכל עיסוקם המודע והלא-מודע הוא כיצד לפתח כישורי הישרדות ולא מיומנויות חינוכיות. רוב הבעיות הרגשיות של הילדים נובעות לא מהסביבה הביתית או האישית שלהם, אלא מהאווירה המלחיצה והמאיימת שהם נתונים לה בבית הספר.
עבור הורים רבים לחץ כזה על ילדיהם אינו מקובל, והם בוחרים לוותר על חלק מהכנסתם ולקחת את מושכות חינוך ילדיהם לידיים. מאמר שעונה לשם "חינוך ביתי: המחקר", שפורסם בארה"ב באחד ביולי 2021, מוכיח כי למרות היעדר ניסיון ההוראה של ההורים, תוצאות המאמצים שלהם עולות על אלה של המערכת שנועדה להיות מקצועית ועדיפה על הלימוד הביתי.
כאשר ילדים מרגישים כלואים בבית הספר הם לא יכולים לפרוח. בבית הם מרגישים חופשיים, הם יכולים לפעול טוב יותר, אפילו עם מעט סיוע מקצועי.
עם זאת, חינוך ביתי אינו השיטה החינוכית האידיאלית. ילדים צריכים להיות בין בני גילם. כמו כן, לא כל ההורים הם מורים מתאימים, כשם שלא כל האנשים מומחים בכל תחום. אנשים המצטיינים בחינוך, ובעלי נטייה לכך באופן טבעי צריכים לעסוק בחינוך הילדים. עם זאת, המערכת חייבת להיות כזו שמתאימה לצרכי הילדים ולא כזו שמאלצת אותם ללמוד בתבניות שנוצרו לפני מאות שנים, ושאינן מתאימות לאופן שבו הם חושבים, מרגישים, תופסים את העולם או תואמים את שאיפותיהם.
בהיעדר מערכת המספקת דרישות חינוכיות מינימליות וכישורי יחסי אנוש טובים, חינוך ביתי הוא הרע במיעוטו. אך לא זו הדרך הנכונה לגדל ילדים בעתיד. גידול ילדים צריך להיעשות בקבוצות קטנות. בנוסף, צריך להיות קשר הדוק יותר בין המחנכים להורים, יותר דיונים בנושאים שהילדים רוצים וצריכים.
רק בתשתית חברתית כזאת, המביאה בחשבון את כל הסביבה העוטפת של הילד, אפשר לכוון את הילדים לקורס המקצועי המועדף והמתאים להם. טעות ללמד את כולם באופן גורף, אלא לפי התאמה אישית, כמו שכתוב "חנוך לנער על פי דרכו". כך התכונות הייחודיות של כל ילד יבואו לידי ביטוי, והילד יגדל בסיפוק ובשביעות רצון.