ישנה בדיחה על אדם שנופל מקומה עשירית וחולף על-יד חלון שכנו מהקומה החמישית. "מה נשמע?" שואל השכן, "לעת עתה בסדר", משיב האיש שצונח אל מותו.
הבדיחה היא עלינו, האנושות. העולם הנאור והמתקדם סובל כיום משורה של משברים, מידרדר לאבדון, אך מתנהל כאילו אין מחר. הדוגמה המובהקת לכך היא היחסים המתוחים בין צפון קוריאה לארצות הברית, שהורעו עוד יותר לאחר שהמשטר הצפון-קוריאני הנוקשה ערך ניסוי גרעיני שישי בתחילת השבוע. הפעם בוצע ניסוי מוצלח בפצצת מימן שניתן להרכיב על טיל בליסטי בין-יבשתי, ולשגר ישירות לאמריקה. ארה"ב יכולה לשטח את צפון קוריאה בלחיצת כפתור אחת, אולם אם היא תפעיל את מלוא עוצמתה הצבאית עלולה לפרוץ מלחמת עולם שלישית. אף מדינה לא תקפא אז על שמריה, ולא צריך להיות פרשן דגול או נביא כדי לחזות את התוצאות.
"בעל הסולם", הרב יהודה אשלג, גדול המקובלים של המאה ה-20, מלמד שהעולם מתקדם לתכלית אחת: לאחדות בין כולם, כמו הטבע השלם, ההרמוני והאחד. מכאן יש שתי דרכים לפתור משברים, מלחמות ובעיות גלובליות, שתי דרכים לגילוי השלמות: דרך החיבור או דרך ייסורים. בדרך הארוכה והמייסרת, הטבע האגואיסטי, יצר הרע שפועל באדם מעת לידתו, מוביל לאט-לאט אל כיליון ואבדון. האגו שגובר תדיר בכל אדם, ממלא אותו בחשיבות עצמית, מנפח אותו בגאווה וגורם לו לנצל את הזולת, עד שהוא גורם לנתק ולפירוד קיצוניים שמובילים לשנאה הדדית, שבסופה לא נותר אלא להשמיד את האחר. "אם עוד לא ברור לעולם החורבן הכללי שהם עתידים להביא לעולם, יחכו עד למלחמות עולם שלישית או רביעית חס ושלום, ואז יעשו פצצות האטום והמימן את שלהם" ("בעל הסולם", "כתבי הדור האחרון"). שם, בנקודה הסופית של קץ העולם, מתוך סבל רב שאין מנוס ממנו, יתפקח האדם ויבין כי לא זו הדרך הראויה, והציוויליזציה כולה תחפש עצה כיצד לשרוד ולהימלט ממלחמה. אז, מתוך סכנת השמדה ממשית, יעשו מנהיגי הדור כל שביכולתם בחינוך ובעידוד התקשרות נכונה בין אותם אגואיסטים החיים בתלות הדדית בעולם גלובלי.
"השארית שיישארו אחר חורבן העולם", ממשיך וכותב "בעל הסולם", "לא יהיה להם עצה אחרת אלא לקחת על עצמם את העבודה הזו – שהן היחיד והן האומה לא יעבדו בשביל עצמם יותר ממה שצריכים לקיומם ההכרחי, ושאר כל מעשיהם יהיו לטובת זולתם. ואם כל אומות העולם יסכימו לזה, אז יתבטלו המלחמות מן העולם, שהרי לא ידאגו כלל לטובת עצמם אלא לטובת זולתם".
במילים אחרות, הדרך החלופית לדרך הייסורים – היא דרך של חיבור בדומה לחיבור שקיים במערכת הטבע, דרך של מימוש ערכים נעלים של אחדות ואהבה, דרך של יישום תפיסה אלטרואיסטית ולא אגואיסטית, דרך שתוביל לעיצוב המודעות מקבלה מופרזת לנתינה לזולת, דרך-מעבר מעולם גשמי וצר לעולם רוחני נצחי ורחב.
את המעבר בין הנתיבים – מדרך ייסורים מפרכת לדרך מהירה של חיבור אנושי – מלמדת חכמת הקבלה. ככל שגוברים האיומים, צצים המשברים ומתגלים הייסורים, כך תופסת החכמה את מקומה והופכת להיות נגישה לכולם. בידיה הנשק החזק ביותר כנגד כל הפצצות שבעולם – אנרגיה רוחנית עוצמתית שלא מהעולם הזה. כוח חיובי עצום שמקרב ומחבר נכון בין בני אדם, וכתוצאה מכך מאזן בין טוב ורע, מיישב בין דין ורחמים, ולבסוף מוליד שינויים מרחיקי לכת בעולם. אם היתוך גרעיני גורם לפצצת מימן אכזרית, הרי שהיתוך הלבבות גורם לפצצת אושר עילאית. ההגה בידינו, והכביש המהיר פנוי.