בשבוע שעבר עמד ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ליד מסך מגע אלגנטי של מכונה גדולה שמייצרת תחליף בשר, בחר את אחוז השומן שהוא רוצה בסטייק שלו ולחץ "הדפס". כמה דקות לאחר מכן, ההזמנה שלו הייתה מוכנה. הדפסת הדג ארכה דקה אחת בלבד.
(צילום: חיים צח, לע"מ)
בשר ודגים מתורבתים יהיו זמינים בקרוב בסופרמרקטים בישראל. עוד לפני כן יהיה חלב מתורבת על המדפים. המכשור מוכן, הסכמי הפצה נחתמו, הבדיקות הרפואיות עברו בהצלחה והנהלים הושלמו. החלום לצרוך חלבון מהחי מבלי להרבות או להרוג בעלי חיים קרוב כפסע להפוך למציאות. האם בכך תפתור ישראל את בעיות המזון בעולם?
זהירות ואמצעי זהירות הם קריטיים במיוחד כשמדובר במזון ותרופות. לכן כמו בכל פריצת דרך, אל לנו לקפוץ למסקנות לפני שההפצה המסחרית יוצאת לדרך והציבור הרחב מתחיל לצרוך מוצרים אלה.
ייצור מכני המוני של בשר, דגים וחלב מתורבתים יכול להיות מציל חיים עבור אזורים מקופחים בעולם השלישי. אבל האם האנושות תאפשר לפרויקט הזה להיות מציל חיים? למרבה הצער, הטבע האנושי יעמוד בדרכו. היצר הרע של האדם ירוץ קדימה ויעצור את ההזדמנות להפסיק את ניצול בעלי החיים וזאת כדי להמשיך להרוויח כסף. ככל הנראה, האנושות תבזבז עוד הזדמנות מצוינת לשים קץ לאומללותה, והעשירים והחזקים ילכו ויתעשרו עוד ועוד בעוד שהעניים יהפכו למקופחים עוד יותר.
אחת הדרכים שבהן החברה יכולה למנוע תהליך נצלני כזה היא על ידי יצירת קרנות עושר חברתי כמו זו שהקימה נורבגיה, שמשתמשת בחלק מהרווחים מתעשיית הנפט שלה לטובת הכלל. דרך נוספת לאזן את הרווחים העצומים הצפויים היא לשנות את התמלוגים שהמדינה גובה מיצרני חלבונים מתורבתים. מדינת ישראל עשתה זאת כאשר התגלה גז טבעי מול חופיה, ונראה שכולם מרוצים מההסכם.
עם זאת, אני חושב שבפועל, הסדרים כאלה לא יחזיקו מעמד לאורך זמן. בסופו של דבר, האנושות תלך בדרכו של האגו, כפי שהיא עושה תמיד והניצול לרעה של ידע וטכנולוגיה בשירות העשירים יימשך.
רבים מאמינים שפריצות הדרך הטכנולוגיות בתחום המזון-טק בישראל ישפרו את מעמדה הבינלאומי של ישראל. במהלך כעשר השנים האחרונות, הפכה ישראל למובילה עולמית בתיקון נושאים דחופים לאנושות: ישראל היא המובילה העולמית בכל הקשור לחיסכון והתפלת מים ומובילה עולמית בחקלאות מתקדמת. היא הפכה ליצואנית של גז, וממדינה שהייתה תלויה בנפט להישרדותה, הפכה ישראל כמעט לעצמאית מבחינה אנרגטית. התעשייה הצבאית שלה זינקה קדימה, וכיום ישראל מייצרת ומייצאת כמעט הכל (למעט מטוסי קרב) ועכשיו עם ההתקדמות בתחום המזון-טק, היא קופצת לראש גם בייצור המזון.
אולם כל היתרונות האלה לא הפכו את ישראל לאהודה יותר בקרב העמים וגם לא יהפכו אותה לאהודה. מדינות מסוימות עשויות לרצות את הידע והטכנולוגיה שלה, ולכן הן מוכנות ללבוש פנים ידידותיות כדי לקבל הנחה, אבל כאן מסתיימת ההערכה של ישראל בעיני העמים. הדרך היחידה שבה ישראל יכולה להתקבל באמת על ידי העמים היא אם היא "תייצא" אחדות ולכידות חברתית.
עם כל הזוהר והתהילה של מערכות נשק מתוחכמות ומזון-טק מתקדם, הדבר היחיד שהעולם צריך מישראל הוא דוגמה לאחדות. הלכידות החברתית היא ה"מוצר" היחיד שכל העמים רוצים, שאף אחד לא יודע ליצור, ושישראל יכולה, חייבת ומצופה ממנה לספק. אם ישראל תספק לעולם דוגמה לאחדות היא לא תזדקק לנשק, כלי פריצה או כל הגנה אחרת כדי להבטיח את מקומה בין העמים. ובכך גם תעזור לאנושות להשתמש בחידושים טכנולוגיים אלה למען הציבור כולו עשירים ועניים כאחד.