האם יש חיים על מאדים?

"זמנה של האנושות על פני כדור הארץ הולך ואוזל", הזהיר האסטרופיזיקאי הנודע סטיבן הוקינג במהלך הרצאה בפסטיבל מדע בנורבגיה בשבוע שעבר. "רק יציאה לחלל תיתן לאנושות יעד משותף חדש ותמנע מלחמות ומאבקי שליטה על כדור הארץ ותציל את האנושות מעצמה". צרפו לדבריו את החזון של היזם ואיש העסקים אילון מאסק: ליישב מיליון בני אדם על מאדים בעזרת טילים רב-פעמיים, והרי לפניכם התוכנית ליישוב מאדים. פייק ניוז של חזון אחרית הימים.

למה לנו בכלל לצאת לחלל? הרי לא חסרים שטחים עצומים על פני כדור הארץ הקטנטן שלנו. רק לפני כשבועיים חזרתי מכנס בקזחסטן ומבעד לחלון המטוס, בין הים הכספי להרי אורל, נפרשו לעיניי מיליוני קילומטרים של יערות, ערבות ומדבריות שרגל אדם לא דרכה בהם. לכן צריך להעמיד דברים על דיוקם: יש שפע של מקום פנוי להתיישבות (כדור הארץ יכול להכיל עד 200 מיליארד תושבים), אין בעיה של התפוצצות אוכלוסין והאקלים על פני כדור הארץ מתאים יותר להתפתחות שלנו (נסו לבדוק האם אישה יכולה להיכנס להיריון על מאדים…). האם רק משום שכבר איננו מסוגלים לחיות זה לצד זה והרסנו חצי מכדור הארץ, נמשיך כעת במסע ההרס ונשחית גם את כדור הלכת האדמדם?

איני מתנגד למדע, נהפוך הוא, אני סבור שנשיג ידע רב אם נקים מעבדות על פני הירח ומאדים. אך בין חקר החלל ובין העברה הדרגתית של המין האנושי לשם, יש הבדל עצום – אפשר לומר בדיוני. האיומים שזורעים בנו המדענים, שצפוי אסון לבית שלנו וגוף שמימי עלול להתרסק אל תוך כדור הארץ, כמו שאנשי הוליווד מיטיבים לתסרט, אין בהם ממש ואין ערובה לכך שלא יקרו גם בפלנטה אחרת. בואו נפתח יחד את ספרי הקבלה, נלמד את תוכנית הטבע, נחקור את התופעות השונות שחוזים העתידנים ונלמד להתמודד איתן בהתאם.

בתוך כך, נבין שכדי להציל את האנושות מעצמה וכדי למנוע מלחמות ומאבקי שליטה על פני כדור הארץ, איננו נדרשים לצאת לחלל, כפי שסובר המדען הדגול הוקינג, אלא עלינו ללמוד להתקשר נכון בינינו בעודנו חיים כאן ועכשיו. עלינו להשתנות וללמוד לחיות בהתחשבות זה עם זה. אחרת, צפויים לנו חיים גרועים יותר כאן. גם שם. הטרור, המשברים החברתיים והפגיעה באיכות הסביבה ינדדו איתנו לכל מקום.

אולם למרות כל האיומים שזורעים בנו המדענים, אפשר להיות רגועים: המין האנושי לא עתיד להיכחד מחר בבוקר. יש תוכנית לבריאה. אין מקריות בדברים, יש סיבה ותכלית לכל הקיום שלנו עלי אדמות. לכן, בין שנחיה על כדור הארץ או על פלנטה אחרת במרחבי הקוסמוס, לא נשנה במאומה את גורלנו. לפי תוכנית הבריאה הכוללת, אנחנו אכן בדרכנו לעבור ליקום אחר. לא לממד פיזי, אלא לממד רוחני הנוצר מתוך תפיסת מציאות אחרת. לא נדרשים לכך שום אמצעים עתירי תקציב, אלא רק הבנה ורצון גדול לקראת התקשרות לבבית בין בני אדם, מעין התקנה של תוכנה חדשה שתפתֵח בנו גישה חדשה לחיים ותחדד את החושים, את הרגשות ואת המחשבות שלנו. בעזרתה נרגיש את כל היקום סביבנו כשקוף, וממש נחדור מבעד לחומר אל מציאות חדשה.

הולך ומסתבך? אז שוב: מערכת הטבע כולה פועלת באחדות ובהרמוניה מלאה, המושתתת על כוח חיובי ואילו הטבע שלנו פועל בניגוד גמור אליה, הוא מושתת על כוח אגואיסטי שלילי. אילו נתקשר בינינו מעל האגו שמבדיל בינינו, ונשתדל לפתח קשרים חיוביים בדומה למערכת הטבע, נעורר בינינו את הכוח החיובי שטמון ביחסים בינינו. זאת הדרך לגלות את הכוח הנסתר. זאת השיטה שביסוד חכמת הקבלה.

כתוצאה מהתקשרות נכונה, יהיו הרגש והשכל משותפים לכולנו, וימלאו את כל עולמנו, עד כי החומר הגשמי ייתפס כשולי. אז, ניכנס אל "לוח הבקרה" של המציאות, אל התוכנה שמפעילה את המציאות ואותנו בפרט. נחיה בתוך מטריקס וירטואלי, בתוך ממד רוחני עליון, ולא נרגיש את הגוף החומרי והפרימיטיבי שלנו. יתרה מזאת, נתעלה מעל הגוף בשר ודם, נחיה בתודעה חדשה – נתעלה מעל להישגיו של המוח, מעל לרמת המחקר האנושי – אל חיים נצחיים חוץ-גופיים. כך, שמאדים, על כל גודלו, יהיה קטן עלינו.

לכן, כמי שעוסק בלימוד חכמת הקבלה למעלה מארבעים שנה, אינני מסכים עם הוקינג, מאסק ושאר העתידנים. גם לא עם רעיונותיהם של הוגים שקדמו להם, כמו: ז'ול ורן, סטניסלב לם או אייזק אסימוב. כולם כתבו יפה, אך איש מהם אינו משיב לשאלת תכלית האדם. לעומתם, חכמי הקבלה ובפרט ספר הזוהר, הקדימו לכתוב תשובה על משמעות החיים. הם היחידים ששרטטו את הדרך לעבר ממדים נצחיים, מעל חיים ומוות, ולכן אני צועד בעקבות תוכניתם. ולשאלה, האם יש חיים על מאדים? התשובה היא לא. חיים יש בקשר בינינו בלבד.