"תחשבו על אוהל אירועים ענק בחתונה של החבר הטוב ביותר שלכם. מי נמצא בו? שילוב של מספר משפחות מכל רחבי ארה"ב והעולם. דוד ג'ים מאטלנטה, שהוא ליברטריאן גאה. דודה קלי מטקסס, שהיא שמרנית מושבעת. בן דודכם ג'ון מקליפורניה, שהוא ליברל מושבע.
ונחשו מה? כולם באוהל כדי ליהנות יחד ולחלוק את נקודות המבט השונות שלהם על העולם. למרות שאנחנו לא תמיד מסכימים זה עם זה, אנחנו מברכים על הדעות המגוונות הללו ועל השיחה האיתנה שהן מביאות".
כך נפתח התיאור השיווקי שמזמין להוריד את האפליקציה "האמת" – הרשת החברתית החדשה שהשיק השבוע נשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ, כתגובה לטוויטר, פייסבוק ויוטיוב שחסמו אותו.
מצד אחד, טוב שהפלטפורמה פתוחה, מגוונת וחופשית לכולם. הרשתות החברתיות הגדולות הרחיקו לכת עם הליברליזם והפכו חצופות ונועזות בצורה בלתי נסבלת. מצד שני, זו בעיה גדולה לתת ייצוג שווה לכל הדעות, לאפשר חופש ביטוי נגד עמדות פוליטיות שונות, כי הרצון לפתוח את הרשת לכל דכפין, עלול לגרום לייחודיות של כל פרט להיטשטש.
אני מבין את השאיפה לומר את האמת, להביא מעט צדק ואיזון לתקשורת החדשותית הרבגונית. עם זאת, אני לא חושב שהאמת קיימת היכן שנמצאים אנשים. מטבעם של בני האדם, אפילו מיזמים חברתיים שמתחילים בכוונות טובות וטהורות מסתיימים בשחיתות וקלקול.
גם אם ננסה לאזן את ההטייה המובנית בבני אדם באמצעות השתתפות פעילה של גולשים משני צידי המתרס הפוליטי, עדיין הדבר נידון לכישלון. במקום לקבל תמונה שלמה, נקבל שתי תמונות מעוותות. הניגוד יכפיל את עצמו.
במקום שבו האגו מוליך את המחשבות והרגשות שלנו לא נמצא את האמת. האגו רואה רק צד אחד שהוא בוחר כתוצאה מהשפעת הסביבה, ומכיוון שהמציאות מורכבת מצדדים רבים, האגו לא יכול לראות תמונת מציאות אמיתית. לכן כל השקפה נכונה ושגויה מיסודה.
הפתרון האפשרי לפילוג החברה אינו לתור אחר האמת, אלא לחפש אחר האהבה. אם נשנה את האופן שבו אנחנו מתייחסים זה לזה ונעודד רמה מינימלית של אכפתיות ודאגה הדדית, אז לא נצטרך לבנות רשתות חברתיות נפרדות כדי להביע את דעותינו. מראש נסתפק ברשת חברתית אחת ונקבל בברכה זה את דעותיו של זה, גם אם הן הפוכות להשקפתנו. הדעות המנוגדות יהיו כתשתית לבניית שכבת חברות חדשה, כמו שכתבו חכמים: "על כל פשעים תכסה אהבה".
האינטרנט, כמו כל מערכת מעשה ידי אדם, משקף את הטבע שלנו. מכיוון שהטבע שלנו מושחת מטבעו, כך גם האינטרנט. לכן כלום לא ישתנה עד אשר האנשים שגורמים לכך ישתנו.
נכון לעכשיו, אנחנו מפולגים כל כך שאנחנו אפילו לא מתחילים לחפש את האמת. כל מה שאנחנו מבקשים בתוכנו הוא שהאנשים סביבנו יגידו לנו כמה אנחנו צודקים. מתוך צורך בחיזוק עמדותינו, אנחנו יוצאים לגלוש ברשתות החברתיות, בחיפוש אחר אנשים בעלי דעות דומות שלנו. הרשתות החברתיות מזהות את הצורך שלנו הרבה יותר מאיתנו והן משביעות את רצוננו בכך שהם מציגות לנו אנשים שחושבים ומדברים כמונו.
כתוצאה מהאשליה המתוקה, החברה הפכה מחולקת למספר רב של "יקומים מקבילים", וכל יקום חושב שהמציאות שלו היא האחת והיחידה, שכן הוא לעולם לא פוגש תושבים מיקומים אחרים.
מכיוון שהרשת החברתית מעוניינת לשבות אותנו בתוכה ככל האפשר, היא תמשיך להציג לנו דעות שונות רק כשנתחיל להתעניין בהן. אם אנחנו מבקשים להתחבר לאנשים בעלי נקודות מבט חלופיות ושונות משלנו, המדיה החברתית תציג לנו אותם, ואם נבקש לראות תמונת ראי, זה מה שנראה, את עצמנו.
לכן, כל שינוי ברשת החברתית, או בכל מדיה דיגיטלית, תלוי רק בשאלה האם ובאיזו מידה אנחנו עצמנו משתנים. אם אנחנו רוצים להתחבר ללב אחד, הרשת החברתית תעזור לנו בכך. אבל אם אנחנו לא מוכנים להיפרד מתפיסת עולמנו הצרה או מקבוצת ההשתייכות שלנו, אז המדיה החברתית תסייע לנו להישאר מפורדים ומחולקים.
זאת הסיבה שנחוץ לנו להפסיק לנסות להוכיח זה לזה שאנחנו צודקים, ולהתחיל לנסות להראות שאכפת לנו אחד מהשני. עצם הרצון ליצור חברה מאוחדת על פני כל ההבדלים, גם אם הרצון מלאכותי, יחייב את המנגנון ברשתות להציג לנו תמונה מושלמת כזאת. יותר מזה, כוח חיבור חזק וגדול בינינו, לא רק יארגן מחדש את רשת האינטרנט, אלא יחייב את רשת הקשר החברתית בינינו, את מערכת היחסים העולמית.
✅ רוצים להעמיק?
צפו חינם בסדרת הסרטונים על מסע לעולם הפנימי