תינוק בוכה בקול גדול מיד כשנולד, זקן מסיים את חייו בבכי שקט, וכמה פעמים אנחנו בוכים במשך החיים, עם דמעות או בלעדיהן?
הכול מתחיל מבכי ונגמר בבכי. הטבע תכנן כך שתינוק היוצא לאוויר העולם יצעק ויבכה כי כך הוא פותח את הריאות שלו לנשום מאוויר העולם, כך הוא מודיע לעולם שזה עתה נכנס אליו "אני כאן".
גם כלפי האם חשוב לנולד להביע את עצמו, ליצור איתה קשר. בעזרת הבכי הוא מדבר אליה בצורה טבעית. כשהוא יגדל ויתבגר הוא יצטער לפעמים שאינו מסוגל לבכות. פעמים אחרות יצטער שהוא לא יכול לעצור את הבכי. כדי לבכות צריך להיות בהרגשה עמוקה, בחשבון מסוים שקיבל דבר שלא הגיע לו והוא נפגע, כמו במקרים שאנחנו נעלבים כי צועקים עלינו.
כלומר, כשאדם מרגיש שהלחץ שהסביבה מפעילה עליו הוא לחץ לא צודק אז הוא בוכה. עדיף לא לדכא את הבכי, אין מה להתבייש בו. אם היינו בוכים יותר, היה לנו טוב יותר, היינו בריאים יותר ועצבניים פחות. הבכי הוא פעולה נכונה, בריאה, שהטבע הכין כדי לשמור עלינו. עלינו להודות על כך שהגוף בוכה, כי כך אנחנו נותנים לכוחות רבים לצאת מהגוף ולהביע את עצמם.
דמעות על פי חכמת הקבלה מגיעות מתוך רגשות גבוהים מאוד, כאשר אדם לא יכול לדבר, לא מוצא מילים. הוא מרגיש שהוא כבר לא יכול לעזור לעצמו, ומי יעזור לו? מתוך התסכול הגדול הוא מתפרץ בבכי פנימי, ודווקא כך הוא פונה לכוח עליון, שהוא היחיד שיכול להבין את האדם, לקבל את הבכי שלו ולנחם אותו.
בסופו של דבר כל הבכיות שלנו מופנות לכוח עליון, כי הוא המקור לכל הרגשות שלנו ולכן אליו אנחנו מכוונים את עצמנו גם בלי לדעת. אם הבכי מגיע מתוך צורך אמיתי, אז הוא מעורר את הכוח העליון לענות לו, לכוון אותו פנימית לעשות את הצעד הבא בחיים.
הרי אנחנו נמצאים בעולם הזה כמו אדם תועה בשדה, שלא יודע לאן ללכת ומה לעשות עם חייו. אבל אם האדם מחפש בשביל מה לחיות ועושה מאמצים גדולים למצוא קו נכון לחיים אז הוא במצב רוחני הנקרא "הזורע בדמעה".
ואם למרות הקושי הוא ממשיך להתקרב לכוח העליון של הטבע ואף שואף לעזור לאחרים להתקרב אליו, סיכום החיים שלו יפה, והוא "יקצור ברינה".
✅ צפו חינם בסדרת הסרטונים "מסע לעולם פנימי"