במהלך החודשים האחרונים הופגזנו בחדשות אודות "תיקונים" המתרחשים בעיקר בארה"ב, ובפרט במערכת החינוך. התיקונים כביכול מתבצעים על מנת להפוך את החברה לכוללת ומקבלת יותר, אבל למעשה הם פועלים לגנות, להגביל ולאסור רבות מן החירויות הבסיסיות ביותר של אזרחי המדינה הדמוקרטית, כמו חופש הביטוי, ואפילו חופש המחשבה.
הנה מספר דוגמאות טיפוסיות: אמזון הסירה את ספרי הילדים האייקוניים של ד"ר סוס. סרטי דיסני הפסיקו להציג לילדים את הסרטים דמבו, פיטר פן ומשפחת רובינזון השוויצרית. חברת דיסני גם הגדילה והוסיפה אזהרה למבוגרים, שהסרטים כוללים תכנים תרבותיים בלתי הולמים.
הנה עוד: קוקה קולה ביקשה מעובדיה להיות "פחות לבנים" כדי להילחם בגזענות (בשיא הרצינות). אשת התקשורת מגין קלי סיפרה בריאיון לביל מאהר, כי הוציאה את ילדיה מבית ספר פרטי מכיוון שלשאר המוזרויות בבית הספר נוספה תוכנית ניסיונית בת שלושה שבועות לחינוך טרנס לילדי כיתה ג' בה לומד בנה.
ועוד: בית הספר גרייס צ'רץ' במנהטן מציע מדריך בן שניים עשר עמודים ל"שפה מכלילה". המדריך מרתיע ילדים משימוש במילים "הורים", "אימא", "אבא", ובמקומן הוא מציע את החלופות: "אנשים" או "מבוגרים".
בעיר ניו יורק, משרד החינוך יסיר את כל מדדי המיון מחטיבות הביניים לשנת הלימודים הבאה ויבטל לחלוטין את העדיפות המחוזית לבתי הספר התיכוניים. כדי להגביר את המגוון, הגרלה תחליף את מבחני המיון. ולבסוף, העיתונאית בארי וייס מספרת על חברה שצפתה בילדתה בת הארבע מציירת, וזו הסבירה לה כלאחר יד: אני צריכה לצייר את צבע העור שלי, צבע העור הוא חשוב מאוד. זה מה שלמדה בגן.
האירוניה בדוגמאות הללו, ובאינספור דוגמאות דומות, היא שכולן מהוות השלכה של קמפיין להגברת הכלה ומגוון. ברור שאלו שעומדים מאחורי מסע הפרסום לא מבינים שכאשר אתה מגביל את חופש המחשבה ואת חופש הביטוי אתה מבטל הכלה, הורס את הגיוון וגורס את החברה עד דק. אם האידיאולוגיה הזו תנצח, אמריקה תגמור את עצמה. אבל לא סביר שזה יקרה.
סביר יותר שהקמפיין הזה יוביל לתוצאה שחכמת הקבלה מכנה "הכרה הרע". במילים אחרות, התהליך ימחיש לנו עד כמה הטבע שלנו, היחס האנושי לזולת, לוקה בחסר, והוא ישקף לנו את העובדה שאין לנו מושג מהי הדרך הנכונה לחנך ילדים או מבוגרים.
חינוך מוצלח דורש לדעת מה תהיה התוצאה ממנו בטרם מתחילים בו. ובאשר לקמפיין ההכללה, הטבע לא יצר אנשים שווים, הוא יצר אותם שונים. לא טובים יותר ופחות, אלא שונים. אנחנו, בני האדם, מייחסים ערך רב יותר לגזע אחד על פני האחר, לתרבות אחת על פני האחרת, לאמונה או לתפיסת עולם אחת על פני האחרת. לכן היחס שלנו הוא הבעיה, ולא הנתונים הטבעיים, הגזע, המגדר, האמונה או התרבות שנולדנו אליה. אנחנו גורמים לאנשים להיות לא שווים, מכיוון שכך אנחנו חושבים עליהם. גיוון הוא ברכה, הוא מייחד אנשים, והייחודיות מעניקה להם ערך רב. ניסיון לחסל את ההבדלים בינינו לא יוצר הכלה ושוויון, אלא ניכור, שנאה והפרדה.
ואכן, כבר מאות שנים שאנחנו הולכים ונפרדים זה מזה. עד כה כבר הפכנו כל כך מנוכרים שאנחנו לא מסוגלים לעמוד בפני מי שאינו בדיוק כמונו. כתוצאה מכך אנחנו מנסים לכפות "הוגנות" ולחייב שוויון, כשלמעשה הקביעה היא שאם אינך חושב כמו שאתה אמור לחשוב לפי דעת הקובעים, אתה פסול וכפוף לעונשים חברתיים שונים, כמו נידוי, אובדן עבודה, ביוש ברשתות החברתיות ועוד. עונשים שכבר גרמו לאנשים לשים קץ לחייהם.
הניסיון לשנות את הטבע האנושי הוא חכם כמו מלחמתו של דון קישוט בטחנות הרוח, והרבה יותר מזיק ממנו. הוא פוגע בנשמת האדם, ופוגם במיוחד בנפשם של ילדים. אינך יכול לקשור אנשים למיטת סדום מנטלית ולצפות מהם שיצאו ללא פגע. הם לא יהיו אנשים בריאים.
מה שעלינו לעשות הוא לרתום את הייחודיות של כל אדם כדי לרומם בה את רוח החברה. דווקא להדגיש את ההבדלים, ולהראות כיצד הייחודיות של כל אחד היא שמאפשרת את תרומתו של האדם למכלול החברתי השלם וזו בלתי ניתנת להחלפה, כל חלק חיוני וחשוב לשלמות החברה. כאשר אתה גורם לאנשים להיות גאים במי שהם, הם לא ירצו לשנות את עצמם; הם לא ירצו לשנות אחרים, והם ירגישו בטוחים להתחבר ולהתקשר עם אחרים. זה כל הסוד לבניית חברה משגשגת.
בחברה שתומכת בייחודיות, אנשים לא יהססו להתרועע, להתערבב בקבוצות מגוונות ולהכיר אנשים ותרבויות אחרים. לא תהיה גזענות או אפליה ביניהם, לא יהיה שיפוט ושום שנאת זרים, מכיוון שהם יידעו שיש להם מה להרוויח מכל אדם שהם פוגשים. אנשים כאלה יקימו חברות פורחות שיהיו מגוונות באופן טבעי. הם יהיו מסבירי פנים משום שכל ההשקפות, הגזעים, המגדרים, האמונות והתרבויות יתקבלו אצלם בברכה.
למען 330 מיליון האנשים החיים באמריקה, יש לקוות שהם יבינו זאת בהקדם, ולא אחרי שהם יסבלו ייסורים איומים מתוך ניסיון "לתקן" את הטבע.
☑️ לתכנים נוספים
☑️ התוכן מבוסס על שיחות של הרב ד"ר מיכאל לייטמן, שכתבו וערכו תלמידיו.