והנה עוד דרך שבה האליטה מנסה לחנך את העם: חוק חדש שייכנס לתוקפו בינואר 2019 יאסור על תשלום במזומן לבעלי מקצוע ועסקים בסכום העולה על 11 אלף ש"ח. החוק מטיל מגבלות רבות נוספות על אמצעי התשלום הפופולרי בישראל – כסף מזומן, ומטרתו לכאורה, לפגוע קשות בכלכלה השחורה ולהיאבק בהעלמות מס והלבנת הון.
האליטה המחוקקת מסיטה בדרכה את תשומת הלב הציבורית מתכנוני המס המתוחכמים והמשמעותיים ביותר, בהם היא עצמה נוקטת, בדרך כלל מתחת לרדאר – הרי מי ששוחה בכסף יודע בדיוק איך להלבין את הונו ולמרק את נפשו. הם אכן יצליחו למנוע מכמה דגים קטנים להרוויח כמה ג'ובות בשחור, אבל הם בטח לא ימגרו את תופעת ההון השחור.
החוק הזה לא יגרום שינוי של ממש בערכים החברתיים, ואדם כמנהגו ימשיך לגנוב. מי שאתמול גנב במזומן, יגנוב מחר בדרכים אחרות. אם כבר להילחם בהון השחור, אז בטלו את השימוש במזומן לחלוטין, תשתילו צ'יפ בזרועו של כל אדם, ועקבו אחר כל עסקאותיו באופן מקוון.
גם את דור המילניום האליטות מנסות לחנך. לאחר שרבים מבני הדור הצעיר שנולדו וגדלו בעידן שבו הקפיטליזם יצא מכלל שליטה, והפך בעצם לקניבליזם שבו החזק טורף את החלש, מצאו את עצמם הצעירים בחובות למימון האוניברסיטה, שכרם נמוך ואינו מאפשר חיים עצמאיים אפילו ברמה המינימלית. האפשרות לקנות דירה משלהם שואפת לאפס – והמומחים, האנליסטים והמנהיגים עוד מפנים אליהם אצבע מאשימה.
המערכת ציפתה מהם שיצרכו וישתתפו בשוק העבודה לפחות כמו ההורים שלהם, אם לא יותר. ציפו מהם להאמין בחלום האמריקאי, ממש כמו הוריהם, בני דור הבייבי-בום. אולם בפועל, מחקר שפורסם לאחרונה על ידי ה"פדרל ריזרב" מגלה שלדור המילניום אין כל אפשרות להתנהגות כלכלית כמו של הוריהם. הם עניים, הם שקועים בחובות, הם איבדו כל תקווה ואמון בשיטה הכלכלית הנוכחית. ועדיין הממסד הכלכלי והתקשורת, בשירות האליטות, ממורמרים מכך שאין באפשרותם לסחוט מהילדים כמו שהצליחו לסחוט מההורים.
גם מחר בבוקר ימשיך העולם לנהוג כך. האליטות ימשיכו לתחזק את הכלכלה המסורתית שמעודדת צריכה ומרכזת את ההון בידי קומץ טייקונים. עוד ועוד ציבורים יחושו קיפוח ותסכול. חלקם אף ייצאו למחאות בכיכרות, כמו "תנועת האפודים הצהובים" בצרפת, וידרשו צדק חברתי. בדרך הם אולי יחליפו מנהיג, וידרשו להגביל את משכורות נבחרי הציבור, להוריד מע"מ על מוצרי יסוד ואולי גם להקפיא את העלאת המיסים המעיקים בעיקר על השכבות החלשות ומעמד הביניים.
העולם של מחרתיים כבר ייראה אחרת לחלוטין: מהפכה תעשייתית-טכנולוגית שמפלסת את דרכה בצעדי ענק, תזרוק המוני פועלים ממעגל העבודה ותנעל אחריהם את השער. כשאין עבודה – אין משכורות; כשאין משכורות – אין צריכה; כשאין צריכה –הייצור העודף הולך לפח, וחוזר חלילה. ומה יעשו המוני המובטלים? יפרקו תסכול וזעם ברחובות. המהומות האלימות בפריז הן רק הפרומו.
כאמור זה לא יקרה מחר, אלא מחרתיים. לכן, כבר עכשיו אפשר וצריך להיערך בהתאם ולמנוע את הסרט הרע. לבנות תוכניות שלפיהן כל אזרח יוכל לקבל הכנסה בסיסית כלשהי או סל מוצרים ושירותים כלשהו שיאפשרו לו להתקיים בכבוד. אולם לצד סיפוק הצרכים הגופניים, יש גם להרגיע את הרוחות ולספק את הנפש. שינויים מערכתיים בחברה בשילוב שינויים פסיכולוגים באדם ניתן לחולל רק דרך חינוך מותאם שיארגן מחדש את הערכים ואת הסדרים בחברה. מטרת החינוך היא להביא את בני האדם ליחסים טובים ומאוזנים ביניהם מתוך הבנת המערכת הגלובלית-האינטגרלית שבה אנו חיים.
במקום להמשיך לרדוף אחרי הרגשת הביטחון שמעניק הכסף, הרגשה שתלך ותיעלם ככל שהמשבר יחריף – עלינו לחנך את החברה להעניק ביטחון לאדם כמו במשפחה אוהבת. במקום לטפח תחרותיות דורסנית ששמה אותנו במרוץ מתמיד של הישרדות – נטפח תחרות שמניעה את כולנו לתרום יותר לליכוד החברה. במקום לעסוק בעבודה שעולה לנו במחיר נפשי כבד ומניבה רווח בעיקר לבעלי התאגידים – נהפוך את העיסוקים החברתיים והיצירתיים למושג העבודה החדש.
במקום לשפוט בני אדם לפי גובה שכרם – נמדוד זה את זה לפי תרומתנו לחברה. במקום לעבוד סביב השעון ובקושי לבלות עם הילדים – נשקיע זמן לבניית התא המשפחתי. במקום תעשיית פרסום שמאלפת אותנו לצריכה כפייתית של מוצרים מיותרים – נתרגל לקנות את מה שאנחנו צריכים באמת. במקום תעמולה שיווקית שמוכרת לנו אשליות חומריות ארוזות יפה – כלי התקשורת יעזרו לנו לראות שהאושר טמון ביחסים הטובים בינינו.
שוב, זה לא יקרה מחר בבוקר. מדובר בתהליך חינוכי, הדרגתי ומתמשך. לא בתהליך של כפייה ודיכוי האדם, אלא בתהליך שבו האדם משתדרג מבפנים לצד התנאים המשתנים בחוץ. צעד אחר צעד ייבנו ערכים חדשים בחברה, תתפתח מודעות רחבה יותר בכל אדם, והקרקע תבשיל לשינויים ממסדיים במושג העבודה ובשיטה הכלכלית.
יתרה מזאת, כשנתחיל להתעמק בבניית יחסים חדשים ואיכותיים בינינו, נגלה מקור חדש לסיפוק. כשנתחיל לחקור ולגלות את החלק האנושי שבנו, נהיה פחות שקועים בחומר ונרומם יותר את העיסוק ברוח. אז נתחיל להרגיש את הקשר לכוח הטבעי שגלום בחיבור בינינו ובין שאר חלקי הטבע – אנרגיה חדשה שתזין ותקדם את החברה האנושית לדרגת ההתפתחות הבאה, ותביא איתה אושר וסיפוק שכסף לא יכול לקנות.