חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה מצאו קשר בין פליטת גזי חממה ויחסים חברתיים. במאמר שפרסמו, הסבירו החוקרים שלא רמות זיהום האוויר מכתיבות את מדיניות פליטת הגזים, אלא הפוליטיקה והיחסים החברתיים הם הגורמים המרכזיים. מכיוון שהמודלים המדעיים הנוכחיים אינם מביאים בחשבון את הרכיב האנושי, הם לרוב טועים ומפספסים בממצאיהם.
המקובלים ערכו מחקר מדעי של המציאות על בסיס ניסיונם, והם מסבירים שהרכיב האנושי הוא היחיד שגורם לנזקים סביבתיים, שכן בני האדם הם הרכיב היחיד בבריאה שפולט שנאה לאוויר העולם.
איך זה עובד? העולם שלנו בנוי כפירמידה, שכבה על גבי שכבה. בבסיס נמצאת שכבת הדומם. על גביה מונחת שכבת הצומח, ועל שתיהן ממוקמת שכבת החי. השכבה האנושית יושבת בראש הפירמידה, כמו ראש על גוף, ולכן קובעת את חוזקו ובריאותו של כל המבנה.
בין שכבות הדומם, הצומח והחי יש איזון מוקפד השומר על שגשוג של כל רמות הטבע. היוצא מן הכלל הוא הרובד האנושי.
בני האדם עשויים יצר הרע, רצון לקבל הנאה לטובת עצמם שרק מתגבר. היצר הזה, האגו, מניע כל אחד להשתלט ולהשפיל את האחר, דוחף לשנאה הדדית, ומדרבן לנצל את הזולת לכל מטרה.
היחסים בין האנשים גרועים מפליטת גז מתאן ומשריפת דלקים מאובנים. הם רעים יותר מללכלך את הים, לטנף את הקרקע ולזהם את האוויר. גם אם לא נגביל את השימוש בכימיקלים ובפליטת פחמן דו-חמצני (CO2) שאנחנו שופכים למערכת האקולוגית הפלנטרית, עדיין לא נגרום נזק רב כמו שאנחנו גורמים על ידי פליטת שנאה למערכת.
הנה מחקר שמדגים זאת: בשנת 2015, דיווח כתב העת האקדמי Science על החיים באזור האסור לכניסה סביב הכור הגרעיני שהתפוצץ ליד העיר צ'רנוביל בשנת 1986. לאחר הפיצוץ התושבים פונו מהאזור במהירות, ושטח של 4,200 קילומטרים רבועים הפך נקי מאדם.
חיות הבר הפכו לבעלי הבית של האזור, ומדענים ציפו שהן לא יחזיקו מעמד, או שיסבלו מעיוותים חמורים עקב רמת הקרינה הרדיואקטיבית הגבוהה שנותרה בכל האזור עד היום. אולם מחקר שנערך בשנים 2010-2008, הראה שאין כל עדות להשפעה שלילית של קרינה על מגוון היונקים.
יתרה מכך, אחד מעמיתי המחקר בשם ג'ים סמית' אמר, "כשבני אדם מפנים את השטח – הטבע פורח, אפילו לאחר אסון גרעיני קשה". סמית' הוסיף ש"החוקרים לא טוענים שקרינה טובה לבעלי חיים, אלא שהקיום האנושי מזיק יותר".
מכאן שאם אנחנו רוצים להשיב את האיזון לכדור הארץ, לנקות את האוויר, המים והאדמה, אנחנו לא צריכים לדאוג לגזים שאנחנו פולטים, אלא לרגשות שאנחנו פולטים. הם המזהמים העיקריים, ואותם אנחנו צריכים לטהר.
לנקות את הלב שלנו מלפלוט שנאה אינו מהלך קל ופשוט. הוא דורש תהליך חינוכי ממושך שעלינו לבצע ברמה גלובלית, מתוך הבנה שזו האפשרות היחידה שלנו למנוע אסון עולמי.
הזמן אוזל. לצד האקלים המידרדר והזיהום הגובר חובה עלינו להתחיל בהקדם בתהליך חינוכי. עלינו לפעול בנחישות וסבלנות, ולא להפסיק עד שנשנה מהותית את האופן שבו אנחנו מתייחסים זה לזה. כי רק אם נעקור מהשורש את השנאה שמייצרת כל מצוקה ומשבר בעולמנו יהיה לנו עתיד על כוכב הלכת שלנו.