עם האוכל בא התיאבון. כחצי שנה אחרי ששבענו ממחאת הפסטה, הגיעה שעתה של מחאת הטונה. למי שלא חובב נתחי דג בשמן, הרי התקציר: לפני כשבועיים החל בישראל חרם צרכנים על יבואנית המוצרים "דיפלומט" ועל מוצר הדגל שלה "טונה סטארקיסט", בשל הכרזתה של החברה על העלאת מחירים של מוצריה ללא כל סיבה מוצדקת.
בשיא חגיגות החרם התגלה כי הטונה המפורסמת מיוצרת באותו מפעל שמייצר טונה אחרת במחיר הרבה יותר זול, ונחשפו גם רווחיהם העצומים של בעלי החברה, שלמעשה היו יכולים לבלום את עליית המחירים ולספוג אותם במקום לשלשל הון לכיסם.
לעת עתה החרם הצליח, ויבואנית הענק החליטה שלא להעלות את מחירי המוצרים. הצרכנים ניצחו, והציבור שוב הראה שיש בכוחו להתאחד ולהשפיע על יוקר המחיה. אבל לא הייתי מסתפק בתחושת הניצחון המסחררת ובהרגשה ש"אנחנו לא פראיירים", אלא אחרי הפסטה והטונה, הייתי ממשיך הלאה ומחרים את כל מוצרי היסוד שמחיריהם מוגזמים.
יש מספיק אזרחים פיקחים שמבינים עניין ויכולים להקים ארגון צרכנים רציני, שבקביעות מאתר בו במקום את המחירים המופרזים ומפקח עליהם למען הציבור הרחב. אין כאן עניין אישי מול אף חברה, אלא גישה עקרונית כלפי כל היצרנים והיבואנים שעושים רווח עצום על חשבון האזרח. מטרת הארגון לא תהיה להחרים ולהביא לסגירת העסקים, אלא לבקר אותם ולעזור לנו לסגור את החודש.
מהלך כזה הוא שלב ראשון. לצידו חייבת להתגבש תוכנית להעלאת מודעות בציבור הישראלי איך להתאחד נכון – לא רק נגד תאגידי ענק, אלא איחוד שתכליתו היא להעצים את כוח האיחוד בינינו, איחוד שייתן לנו שכל עליון לפעול נכון כפי שמצופה מעם ישראל לנהוג. אחרת, גם האיחוד הזמני שלנו בסכנה, סביבו יחוגו כל מיני עסקנים שינצלו את המצב לטובתם.
מוזמנים לצפות חינם בסדרת הסרטונים שלי "מסע לעולם פנימי"