קן ברנס נחשב על ידי רבים לאחד מהיוצרים התיעודיים המובילים בהיסטוריה האמריקאית, עם יצירות איקוניות כמו "מלחמת האזרחים", "ג'אז" ו"בייסבול". לאחרונה הוא השלים מיזם שהחל ב-2015, ביוזמת המוזיאון להנצחת השואה בארה"ב, על אמריקה בתקופת השואה.
התוצאה של המיזם היא סרט תיעודי בן שש שעות המחולק למספר פרקים. שם הסרט הוא "ארה"ב והשואה" והוא מעלה שאלות קשות על האופן שבו אמריקאים התייחסו ליהודים ולמהגרים במהלך מלחמת העולם השנייה.
סוכנות הידיעות היהודית ראיינה את ברנס והצוות שלו על המיזם ש"מתעד את האווירה של שנאת הזרים והאנטישמיות באמריקה בשנים שקדמו לרצח העם היהודי באירופה: אומה שעוינת ברובה כל סוג של פליטים, במיוחד יהודים, ואינה ששה להתערב במלחמה בשמם".
הסדרה חושפת לא רק את אדישותה של אמריקה לגורל היהודים באירופה, אלא גם את חוסר הרצון של יהודים-אמריקאים רבים לעזור לבני עמם. לדברי הבמאית לין נוביק, חברה יהודייה בצוות של ברנס, היהודים הללו לפחות בחלקם, לא רצו להכניס את יהודי מזרח אירופה, משום שראו בהם קהילה ענייה ובלתי מתבוללת. "באמת לקח לי זמן להבין את הרעיון שהיה קול משמעותי בתוך קהילה יהודית אמריקאית רבת עוצמה, שהאמינה שאסור לנו לומר יותר מדי כי זה רק ילהיט את האווירה ויעורר עוד אנטישמיות" אמרה נוביק.
בריאיון ל-CBS, אמר ברנס כי כשהוא רואה כיצד האנטישמיות גוברת באמריקה היום, הוא חושש שמה שקרה בגרמניה עלול לקרות בצורה כזו או אחרת גם בארה"ב. בסוף הריאיון הוא מפציר בעם האמריקאי: "יש כרגע את כל הגורמים שמתלכדים ביניהם כדי שמשהו רע יקרה שוב. בואו לא נגיע לשם שוב, כבני אדם, בבקשה, בואו לא נגיע לשם שוב".
סרטים כגון "ארה"ב והשואה" מועילים בכך שהם מציעים הצצה לתוך מה שעלול לקרות היום. האופן שבו האסון החדש יתפתח יהיה בוודאי שונה מהעבר, אך מטרתו תהיה זהה לזו הישנה: לטהר את כדור הארץ מיהודים. לצערי, אני חושב שאנחנו במרחק של שנים ספורות מזה.
עם זאת, להצצה אל העבר קיים גם צד שלילי: במקום להרתיע אותם מלחזור על זוועות העבר, זה יגרום ללגיטימציה בעיני אנשים רבים. ברגע שאנשים יראו שאמריקה הייתה אנטישמית במשך דורות, זה יסיר את מסך הבושה והם לא יתביישו להפגין את רגשותיהם האמיתיים כלפי יהודים.
בעיני, הלקח החשוב מהסדרה הוא העובדה שיהודים מנעו מיהודים אחרים להימלט מרדיפות. גרוע מכך, אפילו כשהעולם למד את האמת על מה שהתרחש באירופה, יהדות אמריקה עדיין לא עשתה ניסיון רציני להשפיע על מקבלי ההחלטות לסייע ליהודים. בגישה זו של פילוג טמונים זרעי האסון הבא.
יהודים מעולם לא הובסו כאשר היו מאוחדים. לכל אסון שאי-פעם פקד את עמנו קדמה תמיד תקופה של פילוג, מריבות פנימיות, השמצות ולעיתים קרובות עימותים חזיתיים אלימים. במסווים שונים, השנאה הפנימית היהודית קדמה לכל צרה – מגלות בבל דרך חורבן בית שני, גירוש ספרד, השואה ולמעשה כל שחיטה וגירוש שביניהם. הפילוג היהודי מחליש אותנו, מעצים ומחזק את אויבינו, מלבה את שנאתם ומעורר אותם לפעולה נגד היהודים.
יהדות אמריקה של היום מראה בדיוק את אותם התסמינים של פילוג שתמיד קדמו לאסונות העבר שלנו. לכן, אין לי ספק שאם היהודים לא יתאחדו, שברון לב נוסף נמצא בדרך.
אנחנו עדיין יכולים להימנע מזה. אם נתאחד, נמנע זאת. אני לא מתכוון ליהדות אמריקה בפרט, אלא לעם היהודי בכללו. אם יהודים מתאחדים בכל מקום בעולם זה משפר את מצבם של היהודים ברחבי העולם. אנחנו ערבים זה לזה, כפי שאמרו לנו חכמינו לפני עידנים. האחריות ההדדית שלנו מעולם לא נשברה; אנחנו פשוט לא משתמשים בה לטובתנו ולכן סובלים.
בשנים הספורות שנותרו לנו לפני הגעתו של נחשול נוסף של שנאת יהודים, אנחנו יכולים להפוך את המסלול מבשר הרעות. אבל לשם כך עלינו להסכים להכניס את אחינו לתוך ליבנו, להסכים להתאחד למרות המחלוקות בינינו, להסכים לזה שאנחנו אומה אחת תחת כוח עליון אחד, אומה יהודית אחת מאוחדת.
✅ צפו חינם בסדרת הסרטונים על "הסיפור של עם ישראל"
תמונה: Library of Congress, via PBS
