כשבוע לאחר האירועים האלימים בווירג'יניה, ממשיך הימין הקיצוני להרים את ראשו ברחבי העולם: מאות ניאו-נאצים צעדו בברלין ובבוסטון. לפי סקר חדש שפרסם ה"וושינגטון פוסט" אחד מכל עשרה אמריקנים (כ-22 מיליון) מסכימים עם השקפות ניאו-נאציות, ואפילו רשת האופנה "מיו-מיו" החלה לשווק קולקציית בגדים עם טלאי צהוב. לפי מדד השנאה העולמי: היהודים עדיין במקום הראשון, והשד האנטישמי ממשיך להצחין את עולמנו.
אנשי הימין הקיצוני רוצים לממש רעיון אחד: אחדות. איזו? בינם לבין עצמם, על חשבון אחרים, מי שבעיניהם נחשבים נחותים ובזויים. הרי מהו נאציזם? קיצור של נציונל-סוציאליזם, אידאולוגיה מלכדת הדוגלת במשטר טוטליטרי-לאומני, הכוללת השקפה גזענית הקוראת להשמיד "גזעים נחותים", (במיוחד יהודים). גם פשיזם מבטא אחדות, שורשו במילה האיטלקית "פאשיו": אגודה. לצד המושג פשיזם שטבע מוסוליני, הרודן האיטלקי, התנוסס סמל רומי עתיק של אגודת קָנים, הבא לתאר את עוצמת החיבור על פני חולשת היחיד – חיבור אגואיסטי ונצלני שכל מטרתו היא לצבור כוח ושליטה, ובסופו של דבר להמיט חורבן על "האומה המאוחדת".
למה מוסוליני שאף לחיבור? למה היטלר דחף ללאומיות קיצונית? למה בכלל מתעוררות בימינו תנועות ניאו-נאציות? ואיך היהודים התמקמו במוקד השנאה, תופסים את מרב תשומת הלב העולמית בכל פעם מחדש?
צילום:רויטרס
כדי לענות על השאלות הללו עלינו להבין תחילה את מנגנון הפעולה של העולם. לפי חכמת הקבלה, האנושות מטבעה שואפת לאחדות, דרכה מתגלה כל הטוב. זו התכלית שלה. הגורם שמניע את גלגלי החיים שלנו הוא הרצון שלנו. לא משנה על איזה רצון מדובר, בין אם על רצון לאוכל, מין או משפחה, ובין אם על רצון לכסף, כבוד או השכלה, במהותו הרצון שואף לקבלת תענוג והנאה. כדי להשיג את הטוב ביותר בעבורו, הרצון שבנו משתכלל ללא הרף ומניע אותנו לקנות הון ולבנות בניינים, לפתח טכנולוגיה מתקדמת, תחבורה מהירה, לשדרג את הרפואה והמדע ולפרוץ לכל תחום עד למסחורו המקסימלי. כדי לסחוט הנאה עד הטיפה האחרונה, טפח הרצון לממדים גלובליים, חצה יבשות וימים, וקשר בין עסקים, חברות ומדינות, עד שהדביק את כל חלקי האנושות לרשת אחת. מצד אחד, הרצון להתמלא קידם אותנו בצעדי ענק אל עולם אינטגרלי. מצד שני, הוא נבנה על חשבון הזולת באופן אגואיסטי, רמס והחריב בדרכו כל חלקה טובה. בעולם מקושר כל אחד עושה כרצונו. כאן יש התנגשות.
מהרגע שהטבע האגואיסטי שבנו, מיצה את שלב ההתפתחות העיקרי שלו והתעגל, ואילו היחסים שהתהדקו בין בני האדם לא תוקנו ליחס הדדי נכון, אז הרצון קיבל עיוות צורה, כמו פרי בשל שלא נאכל בזמן, ונרקב. אותו ריקבון הצמיח משטרים פשיסטיים ונאציים. שחורים או לבנים, דתיים או חילוניים, ההתפתחות הטבעית של האגואיזם שבנו אינה פוסחת על אף גזע, מין, צבע עור או דת. כך פורצות לחוץ תופעות שלמראית עין היה נדמה שנפטרנו מהן עם סיום מלחמת העולם השנייה. הפעם, בשונה מאותם זמנים, התלות ההדדית בינינו מוחלטת. הווירוס מתפשט במהירות הבזק, כמו סרטון ויראלי ברשתות החברתיות. לכן, אין פלא שאירוע גזעני ואנטישמי בארה"ב, דוגמת האירועים בשרלוטסוויל, מעורר השראה באנטישמים ובגזענים באירופה לחזור לרוח ששררה בשנות ה-30 המאוחרות של גרמניה.
מי אשמים במצב? היהודים. כך יענו הניאו-נאצים שצועדים ברחובות, כך יענו האנטישמים, כך יענו נציגי האו"ם, מועצת העיר ברצלונה שקראה להחרים את ישראל, אונסק"ו שמבקשת לבטל את האתרים ההיסטוריים והקדושים לישראל, השווייצרים שתלו השבוע באחד ממלונותיהם שלט: "יהודים – התקלחו לפני שתכנסו לבריכה".
"כל דבר בעולם הוא בן תמותה, מלבד היהודי. כל כוח אחר נמוג, אך היהודי נותר לנצח. מה הסוד לנצחיותו?" מארק טוויין
במה היהודים אשמים? הם עונים בפה גלוי. די להטות אוזן ולהקשיב לדבריהם: הנרי פורד, לדוגמה, מגדולי האנטישמים, פרסם בתחילת שנות ה-20 סדרת ספרונים בשם "היהודי הבינלאומי", ובהם כתב כך: "במשך זמן רב מדי היה מורגל היהודי לחשוב על עצמו כעל הבעלים היחיד של ההומניות בחברה. לחברה יש דרישה גדולה כלפי היהודי, שהוא יפסיק את הייחודיות (התבדלות) שלו, שהוא יפסיק את הניצול של העולם, שהוא יפסיק להתייחס לקבוצות יהודיות כמטרה של כל הרווחים שלו, ושיתחיל לממש את הנבואה העתיקה, כי דרכה כל האומות על פני כדור הארץ יבורכו".
פורד, היטלר ואנטישמים רבים אחרים לאורך ההיסטוריה ועד ימינו ממש, החזיקו בתת-המודע שלהם את ההכרה כי ליהודים יש תפקיד מהותי בעולם שהם לא מבצעים. התפקיד, מלמדת חכמת הקבלה, הוא להיות "אור לגויים": להתחבר "כאיש אחד בלב אחד" ולתת דוגמה חיובית לחיבור האנושות כולה.
כשהאחדות בעם ישראל מתרופפת – הפשיזם והנאציזם מרימים ראש ומתחזקים. לכן לא מפתיע כי "בדור כזה כל בעלי החורבן שבאומות העולם מרימים ראש, ורוצים בעיקר להשמיד ולהרוג את בני ישראל, כדברי חז"ל: 'אין פורענות באה לעולם, אלא בשביל ישראל'. כי כמו שכתוב ב'תיקוני הזוהר', 'ישראל הם הגורמים: עוני, חרב, שוד, הרג והשמדות בעולם כולו'" ("כתבי בעל הסולם").
צילום:רויטרס
בידי היהודים מאז ומעולם, קיימת שיטה ייחודית לחיבור, יכולת לנווט את הקשרים שנרקמים בין בני האדם לעבר חברה מאוחדת, סולידרית, מועילה ומשגשגת. יכולת לעורר את הכוח החיובי שטמון בטבע ולשדרג את התוכנה שלנו לתוכנה הפועלת לפי עיקרון אלטרואיסטי ולא לתת לתוכנת האגואיזם ליצור כנופיות אכזריות, כמו שאמרו חז"ל: "חיבור רשעים – רע להם ורע לעולם". צורת היחסים בין בני האדם היא שקובעת את צורת המשטר ואת עתיד החברה שלנו. ולכן, הגיעה השעה להכיר בכך שהבחירה בידינו.