בזמן שישראל עוקבת בעניין אחרי הבחירות בארה"ב, היא עצמה כבר הרבה שנים לא מהווה פקטור בבחירה של יהודי אמריקה את הנשיא במולדתם. שינוי אקלים, ביטחון, רפואה, כלכלה, כל אלו כן. מדינת היהודים היא לא מעניינם.
ליהודי אמריקה יש דחייה מוחלטת ממדינת ישראל; מהארץ, מהעם, מכל מה שקשור בו. בדקתי ובחנתי את זה בעשרות הביקורים שלי באמריקה, דיברתי עם המון יהודים אמריקאים, בדרגות שונות, משכבות שונות של אוכלוסייה; צעירים ומבוגרים, מדענים ואנשים פשוטים.
כך פועלת אמריקה בכלל על האדם שגר בה. היא מוציאה, משכיחה ומסלקת ממנו כל מה שלא שייך אליה, עד שמלבד המקום שבו הוא חי, לא קיים בעולמו דבר. אפילו את אמריקה כולה הוא לא מסוגל לכלול בתפיסתו, אלא רק את העיגול שבו הוא נמצא. מתגורר בצפון, רק הצפון בטווח העניין שלו. גר בדרום, אז רק הדרום וכן הלאה. לא מסוגל לאחוז במשהו רחב יותר ממה שנוגע בו מיידית. איזה כלב מוכה כלבת שמופיע ברחובות העיר יתפוס לו את כל האופק ויסתיר, מעבר לזה שטח מת.
הזמנתי הרבה מהיהודים שפגשתי באמריקה בכוונה תחילה לשמוע מה יגידו. "תבואו לבקר בארץ?" שאלתי. התשובות שקיבלתי היו דיפלומטיות, בסגנון "אני צריך להתייעץ עם קרובי המשפחה שלי, בוודאי יגידו שלא כדאי". הם לא מרגישים שום צורך לבוא לכאן.
אבל אני לא בוכה ולא מצטער על כך, כי זה לא באמת משנה. אם יש לי אפשרות לדבר איתם, לרוב אני נמנע מכך; הרציתי בפני יהודים רבים במספיק מקומות באמריקה כדי לראות כמה זה חסר תועלת. הם לא רוצים לשמוע בשום אופן על כך שיש לעם היהודי תפקיד, שיש לנו ייעוד והוא לא לצבור הון ולעשות עסקים, גם לא להיות מדענים, בדרנים או אנשי מוסר. ככה שהם לא משחקים תפקיד בגורל היהודי הכללי.
העם היהודי נועד לקדם את תוכנית הכוח העליון שבטבע, לדחוף את העולם לקשר אינטגרלי הדדי, בכך שישתמש במקורות שלו, בכתבי חכמת הקבלה. העם היהודי נועד לממש את עקרונות תורת החיבור על עצמו, להתקשר באהבה מעל כל הפערים הקיימים בו ולפזר את הידיעה על השיטה לאנושות כולה. זה גורלנו, זה חלקנו. מי שליבו קרוב לכך, מגלה עניין חם בישראל. מי שלא, שלא יקלקל.