ירושלים היא כמו עצם בגרון העולם, והצהרתו של טראמפ זו עוד תזכורת לכך. ההצהרה על הכרה רשמית בירושלים כבירת ישראל ועל היערכות להעברת השגרירות לבירה מטרידה את כולם: את הימין ואת השמאל, את הפלסטינים ואת האמריקאים, את יהודי ארצות הברית ואת מנהיגי ארצות ערב, את האירופאים ואת הטורקים, ואפילו את אנשי הביטחון שנערכים להסלמה לקראת התפרעויות אפשריות. ממה כולם מוטרדים? ומה כל כך מיוחד בעיר ירושלים שהופך אותה לחומר נפץ מדיני, דתי וחברתי?
בעוד כולם עסוקים בהשלכות שיש להכתרת ירושלים כבירת ישראל, "הלב של אחת הדמוקרטיות המצליחות בעולם" לדברי טראמפ, אני חושש דווקא שנחמיץ את הזדמנות הפז שנוצרה סביבה. אם כבר עיני העולם נשואות לירושלים הבירה, אז גם על הלבבות להיות מכוונים למהותה.
הרב יהודה אשלג, "בעל הסולם", כותב ש"אנחנו צריכים לתת לגויים את תורת החיבור, צדק ושלום, שבזה הם תלמידנו. ולזה הם מחכים משיבת ישראל לארץ. וחכמה זו מיוחסת רק לנו. וזה היה מוכיח צדקת ישראל לכל הגויים על חזרתם לאדמתם, ואפילו על הערבים. אבל כיום השיבה לא עושה שום רושם על הגויים, ויש להחיש, אם לא, ימכרו עצמאות ישראל בשביל צורכיהם – ואין צריך להגיד על החזרת ירושלים" ("כתבי הדור האחרון").
העיר המקודשת לשלוש הדתות הגדולות המטיפות לאהבה הייתה ונותרה עיר מריבה. העיר שהייתה מוקד עלייה לרגל להמוני בית ישראל הפכה סמל מובהק לפילוג החברה הישראלית. עם בית המקדש או בלעדיו, עם מבנה השגרירות האמריקאית בירושלים או בלעדיו, עם הצהרה מצד טראמפ או בלעדיה – אש שנאת החינם שהובילה להרס רוחני ולחורבן שני בתי המקדש, נמשכת כבר אלפיים שנה.
צילום:רויטרס
במקום שטראמפ ימשיך ללבות את האש, אני מציע לו דרך לכיבוי השריפה: ללחוץ על עם ישראל, בצורה ישירה או עקיפה, לחזור להיות סמל לשלום עולמי. ההתעוררות הלאומית סביב ירושלים היא קריאה לשוב אל אהבת האחים שקשרה בין היהודים לפני פרוץ השנאה שהובילה לחורבן הבית. כוח האחדות הוא הגורם היחיד שהשרה אווירת שלום בקרב ישראל וברחבי העולם. הוא שקידש אז את ירושלים, וכיום נדם.
נאום מדיני כמו זה רק מוסיף שמן למדורה, משלהב את המתיחות בתוך מדינת ישראל, בקרב יהודי ארה"ב ואפילו בין מנהיגי המעצמות, ועלול להעיף גיצים אנטישימיים לוהטים ברחבי העולם. ה"מחוג" המיוחד שמלבה או מנמיך את האש בגחלים הוא מידת האחווה ששוררת בקרב עם ישראל. באומות העולם צרובה דרישה פנימית מעם ישראל לקיים את חובתם המוסרית כפי שהיא מובאת במקרא: "להיות אור לגויים". כלומר, לבוא ביניהם בחיבור אנושי, ליצור חום נעים של אהבה במקום אש שורפת של שנאה.
אם טראמפ היה מזכיר לנו את תפקידנו משכבר הימים, ולא היה רק נואם על גבולות מדיניים, המציאות בשטח הייתה נראית אחרת. "עתידה ירושלים להיעשות מטרופולין לכל המדינות", מובא במדרש, לכן, במוקדם או במאוחר ניאלץ להתפכח, ולעורר את הלבבות שלנו לאחדות. זאת ירושלים הבנויה.