כשם שספורטאים רצים סביב האצטדיון, עושים חימום עד שיוצאים יחד למשחק, כך אנחנו כאנושות, עושים הכנה לקראת הדבר האמיתי. מסיבוב לסיבוב, ממשטר למשטר, מחברה לחברה, הולכת ומשתנה צורת ההתקשרות בינינו, וכעת תורנו לצאת מאוחדים למגרש.
אם עד כה השתנינו בעל כורחנו: הטבע לחץ עלינו מבחוץ ומבפנים, עורר בנו דחפים פנימיים והגביל אותנו מבחוץ וכך למדנו להתארגן כחברה כזו או אחרת, השינוי הבא שהטבע מבקש מאיתנו הוא מהותי. שינוי רצוני ולא מתוך הכרח, שינוי שנהיה מודעים לו מראש ולא שינוי באין ברירה, שינוי שנבצע בהסכמה ולא בכפייה, שינוי שנבחר בו מבעוד מועד ולא כזה שבא כלאחר יד, שינוי שנשתוקק לו מצידנו ואף נסייע לו לקרות, שנבין לשם מה הוא קורה ולמה, שינוי שאליו נוביל את עצמנו בעצמנו ונקדים את הטבע שדרכו להקדים אותנו. שינוי שיכלול את כל באי עולם.
המין האנושי הופך להיות החלק המנהל, הקובע והמחליט בטבע – עבורו ועבור כל חלקי הטבע: החי, הצומח והדומם. הוא יצטרך לקחת החלטות משמעותיות מאוד שמביאות בחשבון את סוף ההתפתחות האנושית ופועלות במחשבה תחילה. מדובר בציור שאפתני של פסגת האנושות, קיבוע של הצורה העליונה והמיוחדת שתביא את החברה כולה לדרגת ההתפתחות הבאה. אומנם הצעד הבא נראה כעת מעורפל ונסתר מעינינו, אבל מתוך רצון לחקור ולגלות, לחפש ולהתפתח, הקשרים החדשים בינינו יתחילו להתבהר, ונוכל לרקום מהם אנושות חדשה.
לטבע יש תכלית. הוא רוצה לשנות אותנו מן הקצה אל הקצה. שינוי מהותי, מהפכני, מרחיק לכת. לא סתם שנשב ונדסקס על העולם החדש, נלמד איך לסבול פחות ולהרוויח יותר. לא. הטבע רוצה מאיתנו הרבה יותר – שנהיה מוכנים ומסוגלים לבנות בכוחות עצמנו את העולם החדש.
לכן עלינו לברר וללמוד את התהליך המחויב הזה. כי על התהליך עצמו אין לנו שליטה, אלא על האופן שבו נוביל את עצמנו בדרך. התהליך מוטבע בטבע, רק בניגוד לשינויים הקודמים שעברו עלינו ללא מודעות – מעבדות לפאודליזם, מפיאודליזם לקפיטליזם – כעת עלינו לעבור יחד את השינוי ובמודעות מלאה. אם לא נשתתף ברגש ובשכל בתהליך שמתהווה, הטבע ימשיך ללחוץ אותנו להתפתחות וזה יכאב.
לא המהומות באמריקה, לא נגיף הקורונה – אף משבר או מחאה לא ישנו את פני החברה העולמית. רק לימוד משותף של חוקי הטבע, הבנת התהליך הגלובלי, הזדהות מלאה עם המערכת האינטגרלית שאנו חלק ממנה ויישום חברתי בפועל, יחוללו שינוי שיניב פירות למין האנושי. זה יהיה שינוי מתפיסה אינדיבידואלית לתפיסה קולקטיבית, לשאיפה שיהיה טוב לכולם.
הטבע האגואיסטי שלנו, טבע עיוור יש לומר, סיים את התפתחותו, וכעת אנחנו מתחילים להרגיש חלק מעולם גלובלי ואינטגרלי, כמו שהזכירה לנו הקורונה לאחרונה. עלינו ללמוד את האבולוציה של הדומם, הצומח, החי, איך הם פועלים בהרמוניה, ולהתחקות אחריהם בחיבור אנושי הדדי. לחדד את הרגשת הקשר בינינו, שנרגיש כולנו כאנושות אחת, על כדור אחד, תחתינו אדמה אחת, שמש אחת זורחת עלינו, וגורלנו אחד.
החברה העתידית שתקום תפנים שאי-אפשר אחרת, אנחנו חיים בטבע ולכן עלינו לקיים את חוק הטבע. עלינו לפרוש לפנינו את מערכת הטבע, ולפסוע צעד אחר צעד אל עבר התמונה השלמה. אחרת מכות הטבע יגברו ומגפות יכו. לכן על כולנו להקדים להתחנך להכרת מציאות חדשה, הן מקבלי החלטות והן העם. לצייר נכון את העתיד. להפסיק לעסוק בטפל ולהתרכז בעיקר, במגמות הגלובליות המשמעותיות. כי זאת בלבד תהיה ההצלחה של כל ממשלה והנהגה, כל עם ומדינה, כל אדם ואזרח העולם: להביא את הזולת להרגשה של אנושות אחת, להביא את כולם לחשוב על כולם.