הכוכב שאנחנו חיים בו קטן יחסית, כמו כפר שסובבים אותו כוכבי לכת בדמות פרברים וערים קטנות. כל תושבי הכוכב הקטן הזה קשורים זה לזה בצורה די הדוקה. אבל תארו לעצמכם שכדור הארץ היה פי כמה יותר גדול, כמו צדק נגיד. מה היה אז? היינו חיים במרחקים עצומים זה מזה, אך סביר להניח שהיינו פחות נאבקים זה בזה.
יש כאן דבר והיפוכו שמקורו בטבע האדם האגואיסטי: כל עוד אין מפגש בין אנשים, האגו המופרז שטבוע בהם לא מתפרץ בעוצמה מיוחדת. לא גורם לחיכוכים ותחרות, לא לאיבה ומלחמות. זאת אומרת הקִרבה מביאה לפירוד.
האגו, הרצון הטבעי לקבל הנאה, הוא מנוע פנימי שניתן לנו מצד הטבע כדי להתפתח. ככל שהתפתחנו, כך גם הרצון לקבל גדל והתרחב בהתאם, בכל יחיד ובכל אומה. מתוך כך העמים התרחקו עם הדורות, וגם בני האדם התנתקו יותר ויותר זה מזה.
עצם היותנו אנושות שמספר האנשים בה גדל על כדור קטן זו משוואה שגורמת לרצון לקבל לגדול במהירות ובתאוצה מתמדת, עד שהאגו הופך כבד ואכזרי בחלוף התקופות. לכן אנחנו נמצאים היום בסכנת קטל, דרוכים להשמיד זה את זה.
המצב הנוכחי הזה נקרא בפי המקובלים "הדור האחרון", דור שמצד אחד נמצא בשיא התפתחותו האגואיסטית, עם פצצות אטום ביד ושנאה בעיניים, ומנגד עומדת ומתגלה לו חכמת הקבלה, השיטה לתעל את האגו הגדול ליצירת קשרים נכונים, לפי תבנית הקשרים של מערכת הטבע.
כל עוד לא ברור לנו החורבן שהאגו זורע בנו, אנו עלולים להידרדר ל"מלחמות עולם שלישית או רביעית חס ושלום", כמו שכותב בעל הסולם, "ואז יעשו הפצצות את שלהם, והשארית שיישארו אחר החורבן, לא יהיה להם עצה אחרת אלא לקחת על עצמם את העבודה הזו" ("כתבי הדור האחרון").
"העבודה הזו" נעשית בטכניקה קבלית שנקראת "התכללות" – אמצעי להגיע לקשר חיובי בין אנשים. שיטה לחיבור מיוחד ולהתמזגות רוחנית עמוקה. המקובלים מלמדים שעל ידי חיבור הדדי עם הזולת כל אחד מקבל את רצונות האחר, יחד עם אופיו והאיכויות שלו. כל אחד מעתיק על עצמו את תכונות האחר, עד שאין הבדל בינינו. כל אחד נותר עם האישיות הייחודית לו, אך עם זאת נוצר מרחב רוחני משותף בין כולם, תוצר חברתי חדש המושתת על חשיבה לטובת הזולת.
אם רק נגיע לשיעור מסוים של קשר חיובי כזה, על פני האגו השלילי, העתיד הטוב שלנו יובטח, אבל אם לא, אז נתחיל הכול מהתחלה.
☑️ לתכנים נוספים
☑️ התוכן מבוסס על שיחות של הרב ד"ר מיכאל לייטמן, שכתבו וערכו תלמידיו.