העולם נקלע למערבולת מסוכנת – המלחמה במזרח אירופה עלולה להתפשט עד למערב אירופה ולהביא את מוסקבה לנתק את אספקת החשמל בלונדון. אוקראינה, "סל הלחם של אירופה", מסכנת את ייצוא הסחורות החקלאיות שלה. משבר האנרגיה פוגע באסיה: תאילנד בסכנת מחסור בדלק, סרי לנקה קורסת כלכלית, וגם באמריקה לא נשאר רחוב פנוי מהמון משולהב שמפגין למען זכויותיו.
כשליבם של מיליוני אנשים יהיה עסוק בכעס וייאוש, וראשם יהיה טרוד בחשבונות מאיפה להשיג פת לחם ליום הבא, הם לא יהיו פנויים לחשוב מחשבות גבוהות יותר כמו מה שלום האנשים סביבם, ואיך על העולם להיראות כדי שנוכל לחיות כולם בלי להילחם על כל פירור.
כלכלנים יקרים, מומחים נכבדים, אתם שתמיד סיפרתם לנו שהכול מסתדר באמצעות הנהגת שוק חופשי, שהוא סגולה לקידום ולאיזון העולם בכל מצב, והרגעתם אותנו שישנם מצבורים של מזון ברחבי הכדור – פתאום אתם עומדים כמו ילדים קטנים ובוכים: "אוי, הכול קורס".
עם כל הגרפים הממוחשבים והמצגות המרשימות, עם כל הוותק והניסיון המעשי של השוק החופשי, אין לכם מה להציע? תארו לעצמכם ששכרתם מנהל משק והענקתם לו יד חופשית להחליט על כל ההוצאות וההכנסות – אחריות מלאה על כלכלת הבית שלכם – ויום אחד אתם נכנסים למטבח ואין קמח, אין סוכר ומדף הירקות ריק, החשמל נותק וקור כלבים בבית. איך תתייחסו אליו?
איך אתם מצפים שאנחנו נתייחס אליכם? האם לא ידעתם שכך יקרה עם כל התחזיות והחשבונות שלכם? האם לא יכולתם לכתוב פנייה רצינית למנהיגי העולם ולהזהיר אותם? האם לא יכולתם לגייס את הארגונים הבינלאומיים?
אתם יכולים להגיד, "תראו, לא אנחנו עשינו את המלחמה". נכון, הבעיה היא לא שאתם עושים משהו, אלא שאתם לא עושים. לא עושים חשבון נכון ולא מדווחים עליו מראש לממשלות, לאו"ם, לאונסק"ו, לאיחוד האירופי. יש לכם מדיה לפרסם בה ולא השתמשתם בה כדי להועיל לחברה הגלובלית, אז בשביל מה צריך אתכם?
יש לכם כלים לצפות הכול, להביא בחשבון אירועים בלתי צפויים כמו אסונות טבע, ולהציע, למשל, לאחסן עוד מיליון טונות תבואה השנה. הסינים עלולים להטיל פצצת אטום על טאיוואן ולא יהיו שבבים בעולם? גם על משבר כזה אתם צריכים להתריע מראש. סרי לנקה אוטוטו פושטת רגל? למה אתם יושבים בחיבוק ידיים? לעולם יהיו עוד חוסרים עצומים, בין אם בשבבים או בעלי תה, ואתם לא נותנים לנו דין וחשבון שזה מה שיקרה.
אתם יכולים לתת תמונת מצב עתידית, להוות כוח משפיע ומכריע בהחלטות לאומיות ובינלאומיות, לדאוג שהכול יהיה מסודר ומאוזן על פני כדור הארץ. ובמקום להקדים תרופה למכה אתם מגיעים אחרי שהכול קורה ומסבירים בדיעבד את מה שקרה.
יש לכם אמצעי חד להשפיע על החברה. אתם יודעים דרך מה? דרך הבטן. אם תציירו את הדברים קרובים ומוחשיים, למשל אם תגידו: "ממחר אין לחם, ובעוד יומיים לא יהיו מים", כולם ישימו לב לאזהרות כאלה, להבדיל מהחוברות השמנות שאתם מוציאים לאור כשנה לאחר סיום האירועים ואף אחד לא טורח לקרוא אותן.
אנחנו לא צריכים אתכם כדי לספור כמה גרושים יש לנו בבנק, את זה אנחנו יודעים לבד, אלא אנחנו צריכים אתכם לדברים הגדולים והמשמעותיים שעשויים להשפיע על חיינו. שתפרשו לפנינו את מגמת הכלכלה הגלובלית, תסבירו לאן כל מהלך עלול להוביל, ובהסבר הזה תכינו אותנו לאזן את הכוחות והיחסים בינינו.
כלכלנים יקרים, אתם נמצאים במעמד שבו אתם מקבלים דיווחים, עושים רישומים ומודעים לתמונה הכוללת – כל המידע פרוש לפניכם ואתם יכולים להחזיק את העולם ביציבות. אתם פשוט לא חושבים לכיוון הזה. העולם נמצא כמו משפחה בלי ראש שדואג לבית, לאישה, לילדים, לזקנים; בלי אדם אחראי שדואג שיהיה מצבור אוכל מינימלי ליום מחסור, ישלם את החשבונות לקופת חולים וביטוח לאומי. זאת כלכלה, ואתם הכלכלנים של הבית, של כדור הארץ, ולא מורגשת מצידכם תחושת אחריות לשלומו.
ייתכן ונצא מסדרת המשברים הנוכחית, אבל מההשלכות שלהן עלינו בעוד שנה-שנתיים לא נקום אם לא נסגל, אנחנו ואתם, רגש של אחריות הדדית. הבנה שהדבר היחיד שחסר בעולם הוא להיות בעזרה הדדית, "איש את רעהו יעזורו", תפיסה שאנחנו קיימים במערכת אחת ותלויים זה בזה.