מזל טוב! ארגון האומות המאוחדות (האו"ם) חוגג היום 76 שנות פעילות מאז נוסד רשמית ב-24 באוקטובר 1945, אבל אני נזהר עם הברכות.
לפני כעשור נפגשתי עם סגנית מזכ"ל האו"ם לשעבר, ד"ר אשה רוז-מיגירו במטה האו"ם בניו-יורק. שדרת הדגלים ופסוקי אהבת הזולת מן המקורות המובלטים על הקירות היו מרשימים, אבל לא חשתי ברוח של דאגה בין כותלי הבניין. שנתיים לאחר מכן, בשנת 2014, נפגשתי בפריז עם אירינה בוקובה, מזכ"לית אונסק"ו לשעבר, כחלק ממאמציי לקדם את שיטת החינוך האינטגרלי המבוססת על יסודות חכמת הקבלה. אך גם משיתוף פעולה זה שארך כשנה לא נוצרה פריצת דרך משמעותית.
במהותו ובשאיפתו האו"ם יכול להיות ארגון טוב ומועיל, אבל מרגע שפוליטיקאים ובעלי כוונות תועלתניות משתלבים בו, הארגון מוטה לכיוון אחר מקידום השלום בעולם ומקידום שיתופי פעולה בינלאומיים בנושאי כלכלה, תרבות ועוד.
הכרזת זכויות האדם של האו"ם גדושה בסעיפים הקוראים להכרה בכבוד הטבעי לכל בני משפחת האדם, לבניין עולם שבו ייהנו כל יצורי אנוש מחירות הדיבור והאמונה, ולנהוג איש ברעהו ברוח של אחווה. אולם האמירות היפות האלה הן בגדר מס שפתיים ותו לא.
אני לא מבטל את הארגון על הסף. יש מיזמים יפים שמתבצעים בעזרת משרדי האו"ם. כמו כן האו"ם הוא הארגון הבינלאומי היחיד בעל היכולת לכיבוי שריפות, אבל חזון עולמי של ממש המסוגל להתממש כבר אין לו. משנה לשנה התוכניות דועכות אל מול המשברים המתגברים, והארגון התקבע כבמה נוספת לפוליטיקה בינלאומית, זירה לשגרירים הנהנים ממשכורת טובה.
נחמד מצד הארגון להפיץ לכבוד יום הולדתו את המסמך "שוב בונים יחד עבור שלום ושגשוג", במטרה להדגיש מחדש את מטרות ועקרונות אמנת האו"ם, אבל המציאות מוכיחה אחרת. הטבע האגואיסטי הגובר של בני האדם לא ייתן למטרות יפות ומוצהרות להתקיים.
כדי להצליח לחזק וליישם שיתוף פעולה בינלאומי למען עתיד של שלום ושגשוג לכולם עלינו להעלות את המודעות באופן קבוע. לחנך ולהתחנך לערכים אנושיים נעלים על בסיס יומיומי. רק דאגה מתמדת לקרב את כל באי עולם זה לזה – ביחס פנימי, לא בתנאים חיצוניים – יכול לרכך את לב בני האדם ולהביא אותם להתקשרות. לצד מחשב לכל ילד ושוויון במתן הזכויות, צריך לצייד כל אדם ביחס נכון לחיים, בחינוך להתחשבות הדדית ובפיתוח הרגשה שכולנו שייכים לאנושות אחת. כשיש קשר פנימי עמוק, החיים יכולים להפוך בקלות לחיים טובים ונוחים.
הבעיה היא שהמכניקה של האו"ם הפכה מסובכת ומורכבת מאוד. המכונה הגדולה הזאת נעשתה גוף בירוקרטי הקשור לכל הממשלות האינטרסנטיות, לכן הוא מתקשה להשתחרר מההגבלות ולהיות חופשי לקבל החלטות עולמיות שאינן מוטות. מלכתחילה נוצר חבר הלאומים מאוסף של מדינות אינטרסנטיות קטנות, ולכן הפך עם השנים לארגון אינטרסנטי בינלאומי.
במציאות הכאוטית של היום צריך להיות לאו"ם אינטרס בלעדי אחד: להביא את כולם לחיבור ולקרבה, להרגשת חופש ולמימוש זכויות הפרט במלואן.
יום הולדת הוא יום של חשבון נפש. לכן נאה לו לאו"ם להתכנס לעצרת חגיגית ולהחליט איך לנצל נכון את מיליוני הדולרים שזורמים תחת ארגונו. היינו מרוצים ומודים אם האו"ם ייבנה את עצמו מחדש כארגון חינוכי עולמי ששם בראש מעייניו מטרה של חינוך להתקשרות לבבית בין בני האדם. מהתקשרות הדוקה כזאת קל יהיה להביא גם את האומות להיות מאוחדות.