האנושות מתקדמת ומתבשלת מדור לדור, במרק של שנאה וקנאה ותאווה וכבוד, מפתחת נשק מתקדם יותר, מוח אכזרי יותר, משקיעה יותר אמצעים במלחמות, מתקשה לסלוח יותר ויותר. אפילו ילדים ששיחקו פעם זה עם זה בחצר, משחקים בה היום זה נגד זה.
החתולים בחצר לעומתם, דומים מאוד לחתולים של לפני מאתיים שנה. כמו שכתוב, "עגל בן יומו שור קרי" – בעגל בן יום כבר קיימות כל הסגולות שעתידות להתראות בשור הבוגר. בכלל, כל צורות הטבע נולדות בשלמותן, פועלות בהדדיות ביניהן ועם הטבע כולו, אבל בין אדם בן יומו לאיש צעיר ישנם פערים עצומים. האדם צריך להגיע לשלמותו בצורה מודעת ומתוך בחירה.
הטבע כולו עשוי מחשבה גלובלית, אינטגרלית, קשור כולו במעין כדור שבתוכו היקום הזה קיים. כדי להתאים לצורה המהותית הכדורית הזאת אנחנו, מין האדם, צריכים לבסס בינינו חוקי קיום של קשרים הדדיים בדומה לטבע, חוקים שבהם כולנו מחוברים ופועלים יחד, שומרים את עצמנו כאיש אחד בתיאום איתו. זאת תהיה השלמות האנושית, ואיתה השלמת מבנה המציאות.
כדי להגיע למדרגה הזאת ניחנו ב"יצר הרע". רצון שהוא כמו גלאי, כל רגע חש ומראה איפה עוד לא השגנו בינינו את צורת האינטגרליות שבטבע. יוצא שהרצון החזק הזה שדוחה אותנו זה מזה עד שנאה עזה כמוות הוא רצון טוב, הוא מצביע על מקום הנתק, כדי שנדע איפה להתקין על פניו קשר יפה בינינו. אבל ביני לביני אנחנו סובלים ממנו, ולכן הרצון נודע לשמצה בשם "יצר הרע".
התקופה הנוכחית עם כל המאורעות המנענעים את העולם פוגשת אותנו במצב שנקרא "הדור האחרון". זה דור שמגלה את עצמו שקוע עד הצוואר בביצה של שנאה הדדית כל כך גדולה, שחייב לחפש איך לצאת ממנה.
אין לדורנו מה להתעמק בצורות השנאה שמתגלות. חשוב להבין את המכניקה של התיקון: "על כל פשעים אהבה". זאת אומרת, לא משנה איזה גוון של שנאה יש בינינו, אנחנו חייבים בצורה הדדית לפתח את היחס שלנו לאהבה, על ידי עיסוק בחיבור בינינו. אדום שחור לבן צהוב, לא חשוב מי ומה, כולנו ללא יוצא מהכלל צריכים לעסוק בחיבור. זה הזמן שבו העולם כולו צריך ללמוד להיות מחובר בקשר יפה.
הכדור הזה הוא לא שטח הפקר. כוח הטבע מנהל ומנצח על ההתפתחות שלו, יש לו תוכנית ותכלית, אנחנו פשוט צריכים ללמוד אותה ולעבוד איתו בצורה נכונה, עקבית. לבקש לכסות באהבה כל שנאה שמתגלה. יש שיטה בת אלפי שנים שמלמדת איך עושים זאת. היא יכולה להביא כל דבר רע שמתפרץ, ליופי גדול, עד אהבה. היא נקראת חכמת הקבלה.