אם אתם מכינים עוגה ופותחים את דלת התנור באמצע האפייה כשהעוגה עדיין חיוורת ונמוכה, אז ודאי לא תגידו, "אוי איזו עוגה עלובה, משהו לא בסדר איתה!".
גם לא תוציאו אותה אל השיש במגמה לשפר אותה על ידי תוספת חומרים, סינון אחרים, הרטבה או ייבוש. לא. אתם תסגרו את התנור ותחייכו, כי אתם יודעים מניסיון שהעוגה תתפח ותשחים כשזמן האפייה יסתיים, ויהיה לה ריח נהדר וטעם נפלא.
היום בישראל אף אחד לא יכול להסתכל סביבו ולומר, "תראו איפה אנחנו חיים, איזו מדינה נהדרת ועולם לתפארת!", בעוד שמה שמתרחש מסביב נראה עלוב ונמוך כמו עוגה לא אפויה. גם אי-אפשר לומר, "המדינה פגומה והעולם נראה זוועה, בואו נוציא ונתקן אותם" אם אנחנו לא יודעים איזו צורה הם צריכים לקבל בגמר הבישול שלהם, ואיך נראים השלבים בדרך לשם.
ובטח שאי-אפשר לומר שמרכיב כלשהו מקולקל או מיותר, גם אם הוא נראה כהפרעה קשה כמו יתוש באוזן, או דעה שונה, אלא צריך להיזהר מאוד. מי שמזלזל באחר ורוצה למחוק אותו מהעולם, מוציא דיבה על פעולת הבריאה.
הבריאה נוצרה מיצר הרע, כלומר מרצון לקבל הנאה. הדומם, הצומח והחי הם רצונות שנבראו בשלמותם, אבל הרצון האנושי טרם הושלם; הוא הולך ומתפתח מיום שנברא, ועם כל תקופה שחולפת בהיסטוריה הוא תופח יותר וכבר הגיע לנקודה מפחידה של אגואיזם שנדמה כמאיים לעלות על גדותיו, לגלוש ולשרוף את הבית. אבל גם השלב הזה שנראה נורא, הוא אחד משלבי האפייה.
הכוח העליון מתפיח את האגו האנושי לשיאו, ומובטח לנו שלא יגלוש אלא יתייצב במידותיו ויהיה מושלם, כשיתחיל לפעול בו המרכיב הרדום של אהבת הזולת. ככל שהאגו, הדחייה והשנאה בינינו גדולים, כך תוכל להיות האהבה ההדדית אינסופית – מידה כנגד מידה, זאת מטרת ההתפחה. בסוף בישולנו נהיה בעלי אגו גדול מאוד, ואהבה אחת שתכסה על הכול.
אי-אפשר לדלג על שום שלב משלבי האפייה, ובכל זאת יש לנו בחירה: לזרז את הזמנים ולעבור אותם בהכרה. להבין את התהליך – הוא מוסבר בכל כתבי חכמת הקבלה, וללמוד איך לעורר את מרכיב אהבת הזולת שיתחיל לפעול בינינו.
מוזמנים ללמוד את השיטה לחיים מאוזנים, הרמוניים ומשמעותיים