אתה פותח את המצלמה, מרכיב סרט צילום, מסובב, סוגר ומותח, מכוון את הפוקוס ומבקש שאף אחד לא יזוז עכשיו אחרת התמונה תצא מטושטשת. אחרי עשרים-שלושים תמונות יסתיים סרט הצילום ותעבור לפיתוח.
תיכנס לחדר חושך, תבחר נייר ותחשוף את הסרט. תחילה תשרה בקערות עם חומר מפתח ולבסוף במים. יש מאין תראה איך התמונה שצילמת מתגלה, ותתלה אותה לייבוש עם אטב על חוט.
זאת תמונת הילדות שלי. בחוג צילום יכולתי להכניס את הצבעים שלי לחיים, לקשט אותם. בחרתי את הגוון, שיחקתי עם הבהירות, התלבטתי על מספר הנייר. בתהליך הזה ביטאתי את היחס שלי, הייתי שותף בתהליך היצירה.
היום הצילום מתחיל ונגמר בלחיצה. תוך כמה לחיצות הגלריה בנייד מתמלאת בעשרות תמונות. הפכנו רובוטים, החלפנו את עולם היצירה בעולם של אוטומט. צילום הוא רק דוגמה אחת לכל תחומי החיים. העולם התייבש; אין בו יצירות ספרות, אין מוזיקה קלאסית, אין בכלל אומנות שמשותפת לכולם, בונה ומפתחת את העולם.
המצב בעולם השתנה. האוכלוסייה גדלה מאוד, ואם יש על פני כדור הארץ עשרה מיליארד בני אדם במקום שני מיליארד צריך לשלוט בהם איכשהו. אז לאט-לאט אלה ששולטים בנו הפכו אותנו למכאניים, שלא נפריע להם לעשות על חשבוננו חיים טובים וכסף קל.
אבל גם אלו ששולטים בנו לא באמת שולטים, לא נכנסה בהם מחשבה כזאת של "הי, אנחנו רוצים לשלוט!" ואז הם הוציאו אותה לפועל וביצעו את זממם. הם עצמם נשלטים ומופעלים, מובלים על ידי כוח עליון.
אדם חושב היה פונה אל הכוח העליון בהיגיון: "למה היית צריך להביא אותנו למצב כזה איום?". והכוח העליון היה משיב לו: "כדי שקודם כול תכירו ותבינו את השלילה, את השפלות והנבזות של קיומכם, ואז תרצו לשנות ולהשתנות".
"בסדר", היה עונה האדם החושב, "אבל אתה בעצמך, הכוח העליון, עשית אותנו כאלה שפלים". "נכון" היה אומר הכוח העליון, "אני בראתי אתכם ככה בכוונה כדי שתהיה לכם בחירה, ותְפַתחו בעצמכם את דרך החיים הנכונה".
"ואי-אפשר היה לברוא אותנו מיד בצורה נכונה?" היה מתעקש האדם החושב. "מה איתך?", היה מחזיר לו הכוח העליון, "אם כך הייתי בורא אתכם, הייתם מכונה, רובוטים, פועלים על אוטומט כמו היום רק בלי בחירה. לא הייתם מסוגלים להעלות על דעתכם שיש אפשרות שונה מזו של עכשיו, ולא הייתם רוצים לשנות את המצב. כעת, כשיש לכם את כל המנעד, תוכלו לבחור את הקיום המיטבי: להיות דומים לי".
להיות דומים לבורא עולם, לכוח העליון, זאת היצירה הגדולה של חיי אנוש – אומנות שאנחנו שותפים לה, קובעים בה ומחליטים עליה. התכונה של הבורא היא נתינה ואהבה, ואין לנו גישה ישירה אליו, אלא כל המלאכה מתבצעת במערכות היחסים עם הזולת. דווקא כשאנחנו משתדלים לשנות את תשליל היחסים בינינו, אנחנו מפתחים וחושפים את תמונת הכוח העליון החיובי, את תכונת הטוב והמיטיב שבו.
✅ צפו חינם בסדרת הסרטונים "מסע לעולם פנימי"