שני הפיגועים הקטלניים שקרו בימים האחרונים בבאר-שבע ובחדרה בחסות ארגון הטרור דאעש צריכים להדליק לכולנו נורה אדומה. מדובר בפרק חדש של שנאה שמתעוררת בקרב האזרחים הערביים במדינת ישראל.
יש אזרחים ערבים מתונים שרוצים לחיות פה יחד בשלום, אבל המשאלה הזאת כמעט ובלתי אפשרית. כלי התקשורת מפמפמים שנאה סביב השעון, הרשתות החברתיות שוטפות את המוח לצעירים, וגורמים עוינים רבים מחוץ לישראל שולחים את זרועם הארוכה פנימה, מנענעים חלק מאזרחי המדינה להביע תמיכה במדינה האסלאמית לקום ולעשות מעשה מתועב.
גם המתונים והמאופקים שבחבורה יודו בכך שאי-אפשר אחרת. האווירה חזקה יותר מהמילים היפות והמעשים הטובים, והחיים בדו-קיים הם רק בגדר חלום.
ההשקעה העצומה של משאבים בחברה הערבית פועלת לרעת כל הצדדים. ככל שאנחנו משקיעים ונותנים, משקמים תשתיות ובונים מערכות, מתעורר באזרחים שמקבלים תיאבון מדיני גדול יותר. כשנותנים עוד שטחים ושירותים, מתעוררת דרישה גדולה יותר, ולאו דווקא נכונות להתקרב לוויתור הדדי לשם שלום.
איך נצליח לחיות בשלום עם בני הדודים שלנו? על השאלה הגורלית הזאת אנחנו כלל לא נדרשים לענות. אלא בראש ובראשונה אנחנו צריכים לחיות בשלום בינינו, היהודים במדינת ישראל. אם אין שלום בינינו אז לא יהיה שלום עם אף אומה אחרת.
שלום בישראל יכול לעצור את הפלישה של דאעש אל תוך ערביי ישראל ולחולל עוד הרבה שינויים טובים וגדולים. זה חוק טבע. אם היהודים מסדרים ביניהם יחסים יפים וטובים, מתקשרים ביניהם באחווה ובערבות הדדית, הם משמשים אבן שואבת.
במצב רוחני כזה כל יהודי התפוצות יתלכדו ביניהם, וסביבנו במדינת ישראל, וכך בהדרגה כל אומות העולם יקיפו אותנו במעגלי אהדה ותמיכה – ירצו לשאוב ממעיין החיבור בינינו ולקבל עוד מהכוח הפנימי שלנו. ערביי ישראל, וכל בני הדודים שלנו והערבים במזרח התיכון, יהיו הראשונים להצטרף למעגל החיבור הלבבי.
הכאב עצום והפיגועים הרצחניים רק מראים לנו איפה אנחנו עומדים ביחס לתיקון הפנימי שלנו. ארגון דאעש הוא כתמרור אזהרה שמגלה את מידת החולשה בינינו, את חוסר הלכידות הפנימית שלנו. אנחנו חיים ברשת קשר אחת, וכל מחשבה וכוונה לעבר שלום ושלמות פועלות מיד לטובה. לכן אסור לנו לאבד רגע של מחשבה.
✅ צפו חינם בסדרת הסרטונים על "הסיפור של עם ישראל"