פתאום באמצע היום זה מתחיל לתקוף אותך. בהתחלה בנקישות קטנות, אחר כך בדפיקות חזקות. מחשבות וספקות, הרהורים ותהיות, שבאים בזה אחר זה, מעוררים בך שאלות חדשות. זה לא נחת בך כך סתם, אלא צמח מתוך תחושת ריקנות עצומה, מהרגשת ייאוש ממה שיש לעולם להציע.
שבוע-שבועיים, חודש-חודשיים, אפילו כמה שנים של בישול פנימי, שמוליד בך אדישות וזלזול בחיים, ציניות ומרירות כלפי הסובבים. כלפי חוץ הכול בסדר איתך, לא רע באופן יחסי, אבל בפנים סוג של מצוקה. תחושות עמומות, לא מודעות, שלא נותנות לך מנוח.
ואז גובר הצורך במענה. מיידי, אם אפשר. אתה תכתת רגליים בין הדוכנים השונים ותחפש את עצמך. תירשם לסדנאות למודעות עצמית, תגשש בדתות, תקרא על אינספור שיטות פסיכולוגיות. בכל אחת תמצא קצת את עצמך, תקבל תשובה חלקית, מענה זמני, אבל לא תצא מסופק.
אולי כן תתרצה, ואז תבלה את שארית חייך במסגרת החדשה שלך. בהצלחה. אבל אם תהיה קשוב לרחשיך, והרגשת חוסר תבער בעצמותיך, אז סביר להניח שתגיע אל תורת האמת, חכמת הקבלה.
אז יקבל ענן המחשבות שאופף אותך מרקם וצורה. יתעצב בדמות אלף שאלה ושאלה. בשביל מה אני חי? לשם מה אני קיים? למה בכלל נולדתי? למה בתנאים האלו?
למה למשפחה הזאת? למה נבראתי בתכונות האלו ולא בתכונות אחרות? למה לאחרים יש ולי אין? לְמה אני בכלל מיועד? יש לי תכלית, תפקיד, משימה? יש מטרה יותר גבוהה? היא מושגת בחיים, או אחרי שמתים?
המערבולת הפנימית תציף אותך. התהיות הכמוסות יכבשו אותך. אבל משהו במילים של המקובלים, בשפה של החכמים, יעורר אותך. יאיר בך משהו שהיה חבוי עמוק בפנים. געגוע וכיסופים.
אחרי שהשאלות יתחדדו בך, יתנסחו בך באופן חד ובהיר, תתחיל להתמלא בתשובות מהותיות. לא טיוח עובדות או משכך כאבים זמני, לא "אם תעשה קודם כך וכך אז תבין" או "שב תלמד ותבין עוד כמה שנים", אלא עמדה נחרצת, מגובה במקורות עתיקים, מעוגנת במדעים. תשובה רצינית שתארוז את כל התפיסה שלך לרמה חדשה.
אתה תדע שחזרת הביתה כשתיזכר שאלו אותן שאלות טבעיות ששאלת כשהיית קטן, בן ארבע או שש; השאלות שהתכסו וצצו מחדש בערך בגיל עשר או שתים עשרה. גם כששירת בצבא או חרשת את חו"ל, היית מדבר על זה פה ושם, מתפלפל בפילוסופיית החיים. אבל כשלא קיבלת תשובות של ממש, הפסקת לשאול על דברים נצחיים. קברת את ההרגשה הזאת עמוק בפנים.
וכמו הבן הרביעי בהגדה של פסח, זה ש"אינו יודע לשאול", דווקא לו פותחים הכול. דווקא לך אפשר להסביר עכשיו בפה מלא, לתרגם את הרגשות שלך לשאלות, למלא אותן בתשובות, ולומר לך ישר ולעניין: הריקנות שלך נובעת מחוסר קשר עם הכוח העליון, מחוסר קשר אל השורש הרוחני שלך, שורש נשמתך.
כאן תגלה לראשונה שאתה בן מזל, אדם מבורך. התעוררה בליבך נקודה חדשה, והיא מנווטת אותך חזרה אל מקומך המושלם, המוכן ומזומן מראש במיוחד בשבילך. אז תנשום באנחת רווחה ותבין שאתה לא חולה בכלום, אתה דווקא בריא ומפותח. אתה לא שונה מכולם, לא חייזר שנחת מהחלל, ואין מה להביט אל הכוכבים בשמיים ולצפות לישועה.
אלא יש לך לבצע מלאכה אחת: לקחת את הרצון החדש שנבט בך, לשתול אותו בסביבה טובה, שתשקה אותך בחכמה ובידיעה, ותניב ממך פרי עסיסי – אדם בעל תפיסה חדשה, הכרה עמוקה של המציאות, יריעה רחבה של התנהלות החיים.
חכמת הקבלה תפתח בפניך עולם חדש בעודך בחיים. היא תחדד בך חושים להיות רגיש למרחב הרוחני שממלא אותנו ואינו מורגש. היא תיתן לך כלים ותמלא אותך באורות. היא תשרטט לך שרטוטים של העולמות העליונים. היא תנווט אותך במסלול ייחודי משלך, ובעיקר תפתח בך את הנשמה ותיתן לך ארגז כלים – מדריכים, ספרים, קבוצה – שיסייעו לך להמשיך לשאול בבטחה ולהתיר ספקות בהנאה. אל תחכה לגלגול הבא.