כמה מאמרים, מחזות, רומנים ושירים אנחנו יכולים לכתוב על מצבים קשים? כמה סרטים וסדרות אנחנו מסוגלים לצלם ולהפיק על רגעים אנושיים מצערים? על הסבל יש לנו המון מה להגיד, שפע של ביטויים, אוצר של מילים. ועל הטוב? אין הרבה מה להגיד. טוב וזהו.
אין הרבה הבחנות על הטוב כמו על הרע כי הביטוי המילולי ועולם הדימויים שבכוחנו לתאר ולייצר הם שיקוף של העולם הפנימי שלנו. הערכים הבולטים שמזינים ושולטים בחברה המודרנית של ימינו אגואיסטיים מיסודם. תחרות ויריבות, שאיפה לנצח את האחרים, קנאה וצרות עין, צורך עז בכבוד, פלגנות ומרפקנות, ומה לא.
שפת האם שלנו מורכבת מביטויים ומכינויים שדרכם אנחנו רואים את העולם, חיים ונושמים אותו. אנחנו שטופים ממילון פנימי גדוש הגדרות המביעות לעג, סבל וחוסר שביעות רצון מהזולת. אנחנו דוברים בעל פה את הלקסיקון השלם של הבוז והשלילה, ויכולים לתאר בפרטי פרטים רק את התחושות וההרגשות שעוברות עלינו.
לעומת זאת, הטוב, החיובי, הרצוי והמועיל, נשארים דלי הבעה, מוגבלים, כמו שפה זרה. איך לומדים ומפתחים את השפה החיובית? איך משבחים את לשון החיבור, החום האנושי ואהבת העולם? בעזרת הרע דווקא. השלילה על כל גווניה היא בדיוק כלי העזר ללימוד החיוב.
כשאדם מנסה להתעלות מעל הטענות והתלונות שיש לו כלפי החיים, על כל רגשות הדחייה שמתעוררים בו כלפי האחרים, אז הוא מאתר בתוכו את הרגשות הנגדיים ומתגבשות בו מילים חדשות. על כל ביטוי רע הוא מוצא ביטוי טוב, על כל מילה של שנאה הוא מוצא נגדה הבעת אהבה. אדם כזה שמתגבר על האגו מוצא בליבו אוצר בלום, ניבים וצירופי לשון עשירים שיכולים לפרט את כל סוגי הקשרים הטובים והחיבורים היפים.
השפה מתגלה אז כשפתיים, שפה רב-שכבתית, רבגונית, שבנויה מניגודים: חושך ואור, רע וטוב, לילה ויום, כאב ונעימות, שבירה ושלמות, כמו שכתבו יפה: "על כל פשעים תכסה אהבה".
☑️ התוכן מבוסס על שיחות של הרב ד"ר מיכאל לייטמן, שכתבו וערכו תלמידיו.
☑️ על סוד כוחה של השפה העברית быстро займ воронежзайм петровичзайм на киви мгновенно