למה שונאים יהודים?

תקריות אנטישמיות בסמטאות פריז, מצבות הושחתו וחוללו בבתי קברות יהודיים בארה"ב, צלבי קרס וכתובות נאצה מרוססות על רכוש יהודים, "מיין קמפף" של היטלר הופך לרב-מכר ואמזון החלו למכור ספרות מכחישת שואה. המציאות מחייבת לעצור ולחקור מהו המקור האמיתי לשנאה התהומית והקדמונית כלפי היהודים, ומה יפוגג אותה. הרב לייטמן במאמר ראשון מתוך סדרה שתסקור את תופעת האנטישמיות ולהציע לה פתרון מקיף

"עמדנו ברמזור, כאשר לפתע שמנו לב שהנהג במכונית שלידנו מסתכל עלינו בעיניים בוחנות כדי לראות אם אנו חובשים כיפה. הוא ניסה לחסום אותנו בפראות פעמיים. בפעם השלישית שאלתי אותו מדוע הוא עושה זאת – ואז הוא התחיל לקלל אותנו, כשהוא משתמש בביטויים אנטישמים: 'אני עושה מה שבא לי בכביש, יהודים מלוכלכים, אתם הולכים למות!'". זה נשמע כמו עלילה של מותחן פשע אלים, אבל כך נשמעו שני אחים יהודים צעירים שהותקפו בשבוע שעבר בפריז, בריאיון שהתפרסם ב"ידיעות אחרונות".

צילום:רויטרס

"התוקף יצא עם מסור מתכות, וכשראינו זאת ניסינו לברוח", מספר האח הבכור בן ה-29. "הוא תקף אותי עם המסור ונפלתי. החברים שלו החזיקו אותי על הרצפה והוא הרביץ לי בפנים ובעט בי. אחי הקטן בן ה-17 יצא מהאוטו בהלם כדי להפיל אותו – וכך נפל המסור. התוקף צעק 'אני אהרוג אותך, יהודי מלוכלך!'. הוא תפס שוב את המסור אבל אביו ששהה במקום ושניים מחבריו, ניסו להרגיע אותו ולהפריד בינו לבין אחי, אחרת היינו נרצחים. בכל זאת הוא הצליח לחתוך את היד של אחי, אני נותרתי עם חבלות בראש ובצוואר ועם חתכים בפה ובפנים". 

לא רק באירופה מתגברות ועולות אל פני השטח תקריות אנטישמיות מזוויעות, רק אתמול הושחתו ונהרסו עשרות מצבות בבית קברות יהודי בפילדלפיה בארה"ב, שבוע לאחר שנותצו למעלה ממאה קברים יהודיים בבית העלמין "חסד של אמת" בעיר סנט לואיס.

כ-72 שנים לאחר השואה, מתמודדים יהודי העולם עם עלייה חדה של מאות אחוזים במקרי האנטישמיות כלפיהם. סקר של ההסתדרות הציונית העולמית חושף תמונה מדאיגה: אחד מכל שלושה יהודים בעולם חש צורך להסתיר את יהדותו, 85 אחוזים מהיהודים היו עדים לאנטישמיות במהלך חייהם, 50 אחוזים מיהודי אירופה וצפון אמריקה חוו אירוע אנטישמי בשנה החולפת, 73 אחוזים היו עדים לאלימות פיזית אך לא דיווחו למשטרה, והרשימה עוד ארוכה. בעבר תקופת החגים היוותה זמן משפחתי-קהילתי להתנחם יחד, ואילו השנה 70 אחוזים מיהודי אירופה חגגו לבד בשל הפחד מאנטישמיות. 

היסטוריה של אנטישמיות
מבט חטוף על ההיסטוריה של העם היהודי מגלה שתמיד מפנים כלפיו אצבע מאשימה. יש מעין הסכמה כללית, חוצה תרבויות ותקופות, האומרת "היהודים אשמים עד שיוכח אחרת". "היהודים הם בני השטן" נכתב בברית החדשה לאחר רצח ישו, "היהודים מרעילים את הבארות" העלילו בזמן המגפה השחורה בימי הביניים, "היהודים גונבים את כל הכסף שבעולם" הואשמו בעקבות המשברים הכלכליים העולמיים, וכמובן, "ישראל רוצחת ילדים ונשים" השמיצו כלי התקשורת העולמיים במהלך המלחמות והמבצעים הצבאיים האחרונים של ישראל.

צילום: רויטרס

גם גדולי ההוגים, הפילוסופים וההיסטוריונים הרומיים והיווניים, כמו: מנתון, פילון האלכסנדרוני, סנקה וטקיטוס, טענו שהיהודים הם "מקור לקללות ולמחלות". אבות הנצרות, יוחנן המטביל ולותר, כינו את היהודים "בני השטן ומגפת פשפשים". היציאה כנגד הדעה הקדומה והבערות לא הפריעה להוגי עידן הנאורות, וולטר וג'ורדנו ברונו, לטעון שהיהודים הם "גזע מצורע המהווה מטרד וסכנה, וראוי לעקירה מן השורש מרגע לידתו". 

הנרי פורד, מייסד חברת פורד העולמית, הפיץ ברבים את "הפרוטוקולים של זקני ציון", והמלחין ריכרד ואגנר אמר כמה עשורים לפני שגרמניה הנאצית החלה להשתמש בתאי הגזים ש"היהודים הם תולעים, חולדות, כינים. צריך להשמיד אותם כמו כולירע עד המיקרוב האחרון, כי אין כנגדם כל אמצעי למעט גזים רעילים".

בעידן הווירטואלי, שפע של קריקטורות אנטישמיות, שכל פרט בהן מחושב בקפידה, מעבירות מסר נוקב: אם בעבר היו אלה ילדים נוצרים שנשחטו על ידי יהודים כדי לאפות מצות לפסח, היום הקורבן הם ילדים ערבים. ככל שהדבר יישמע לא הגיוני – מדובר בגלגול מודרני של עלילת דם המלווה את היהודים עוד מהעת העתיקה, יותר מאלפיים שנה. אולם, לאורך מאות השנים, לא ישבו היהודים והצרו על מר גורלם. על אף מספרם המועט ופיזורם הרב בעולם, הם השפיעו רבות ובאופן חיובי על ההיסטוריה האנושית.

פרס נובל למוח היהודי
היהודים הביאו לעולם את התנ"ך, את יסודות המשפט, את האתיקה ואת רוב מערכת המוסר. הם המציאו את האלפבית ואפילו יזמו יום חופש שבועי למעמד הפועלים העולמי. לכל אורך ההיסטוריה תרמו היהודים באופן חסר תקדים להתפתחותה המדעית, התרבותית, החברתית והטכנולוגית של האנושות.

כיום, למשל, על אף שהיהודים מונים רק 0.19% מאוכלוסיית העולם, כרבע מזוכי פרס נובל בפיזיקה וברפואה וכ-40% מזוכי פרס נובל לכלכלה הם יהודים. 21 אחוזים מחברי אגודות הסטודנטים באוניברסיטאות היוקרתיות ביותר בארה"ב ("ליגת הקיסוס" – Ivy League) הם יהודים. 37 אחוזים מהבמאים זוכי האוסקר, כל זוכה שני בפרס הפוליצר וקרוב ל-40 אחוזים מבין הפילנתרופים המובילים של מגזין "ביזנסוויק" הם יהודים. כל זאת עוד טרם ייחסנו לעם היהודי את התואר "אומת הסטארט-אפ ומדינת ההיי-טק".

לכאורה, על כל שאר האומות היה, לכל הפחות, להכיר מעט תודה לעם היהודי, אלא שבמציאות פני הדברים שונים. אמנם זה נראה חיובי להוביל ולהצליח בכל דבר, אבל נדמה כי העולם לא רק שאינו מעריך את התרומה היהודית לאנושות, הוא אף סולד ממנה.

אלברט איינשטיין. אחד מתוך 52 היהודים שזכו בפרס נובל לפיזיקה

אין-ספור פעמים ניסו להכחיד את עם ישראל, החל בטבח המוני יהודים בעת המרידות הגדולות נגד הרומאים והיוונים בראשית הספירה, דרך הפוגרומים והרדיפות שהתבצעו ביהודים בחסות הכנסייה ועלילות הדם לאורך ימי הביניים והעת החדשה, וכלה בשואה שבה נספו כתוצאה מהשמדה מכוונת שישה מיליון יהודים. ובכן, קשה למצוא עם שישתווה לעם ישראל במספר הניסיונות למחוק אותו מעל מפת המציאות.

מה שקורה כיום אינו אלא ביטוי חיצוני חדש לתבנית חוזרת ונשנית של שנאה פנימית, טבעית, שתמיד רדפה את היהודים. בכל שלב בהיסטוריה לבשה השנאה תירוץ הגיוני אחר. "בעל הסולם" כתב ב"כתבי הדור האחרון": "עובדה היא שישראל שנואים מכל האומות, אם מטעם דת, אם מטעם גזע, אם מטעם קפיטליזם, אם מטעם קומוניזם, אם מטעם קוסמופוליטיות וכו'. כי השנאה קודמת לכל הטעמים, אלא שכל אחד פותר את שנאתו לפי הפסיכולוגיה שלו".

שנאת היהודים היא תופעה רווחת שקשה לקבלה, לכן מחשבות כמו "לא יכול להיות" ו"העולם השתנה מאז השואה" הן המועדפות עלינו. עם זאת, נוכח הנתונים הקשים עולות וצפות השאלות – האם ההיסטוריה חוזרת? ואם כן, למה? ומה מקור השנאה התהומית של העולם כלפי היהודים?

מקור השנאה לעם היהודי
תארו לעצמכם שהייתם תלויים באדם מסוים, הקובע את גורלכם ומשפיע על כל מאורעות חייכם. בו תלוי אם תחיו, אם תהיו בריאים ואם תרגישו טוב או רע, וכל המשברים והצרות העוברים עליכם הם באשמתו. איך הייתם מתייחסים לאדם זה? קרוב לוודאי שהייתם שונאים אותו. חלק לא קטן מאוכלוסיית העולם חש כך כלפי היהודים.

למה הכוונה? חכמת הקבלה מסבירה שכל האנושות קשורה במערכת קשר אחת, כשבתוך המערכת הזו ישראל הוא החלק הפנימי ביותר. עם ישראל הוא כעולם קטן המשקף בתוכו את האנושות כולה. "בעל הסולם" כותב ב"הקדמה לספר הזוהר" (אות ס"ו): "בכל דבר יש פנימיות וחיצוניות, ובכללות העולם נחשבים ישראל, זרע אברהם, יצחק ויעקב, לפנימיות העולם". גם הרב קוק מדגיש שישראל היא "האומה שהאוניברסליות הגמורה טמונה בעומק נשמתה" ("אורות", עמ' קנב), ומבהיר כי "ישראל היא תמצית ההוויה כולה, ואין לך תנועה בעולם, בכל העמים כולם, שלא תמצא דוגמתה בישראל" (שם, עמ' קלח).

שנאת היהודים היא תופעה רווחת שקשה לקבלה (צילום:רויטרס)

מכיוון שכך בנויה המערכת האנושית, מסבירים חכמי הקבלה, ישראל אחראית על כל מה שקורה בעולם, לטוב ולרע. קשה להבנה, כי בינתיים איננו מרגישים זאת, אך כך בנויה מערכת הקשר האנושית מבפנים. ספר הזוהר מקביל את הקשר בין ישראל והעולם לאיברים בגוף האדם: "ישראל בין שאר האומות, כמו לב בין האיברים. וכמו שאיברי הגוף לא יכלו להתקיים בעולם אפילו רגע אחד בלי הלב, כך כל העמים אינם יכולים להתקיים בעולם בלא ישראל" (פרשת פנחס, קנ"ב). מכאן נובעת השנאה הטבעית, האינסטינקטיבית כלפי היהודים. בכל האשמה, בכל רדיפה, בכל דחייה, בכל זעם ואיום – העולם קורא לעם ישראל בדרישה לממש את תפקידו, ולהוביל את האנושות כולה אל האושר ואל תכלית החיים.

באופן לא מודע, העולם מרגיש שבידי היהודים מצוי הפתרון לכל בעיות האנושות והמפתח לאושרה. ולא בכדי. לחץ העולם על ישראל מכוון על ידי תוכנית ההתפתחות האנושית שמוגדרת בטבע. חז"ל ביטאו זאת כשהבהירו: "אין פורענות באה לעולם אלא בשביל ישראל" (מסכת יבמות סג, ע"א). אם כן, במוקדם או במאוחר על ישראל לממש את תפקידם כלפי האנושות, ולקחת אחריות על שלום העולם כולו. 

לא רק גדולי ישראל הבינו כיצד בנויה המערכת האנושית ומה תפקידם המקורי של היהודים, אלא גם אנשים שאינם יהודים. ביטוי לכך אפשר למצוא דווקא בדבריו של הנרי פורד, האידיאולוג האנטישמי. פורד סבר שאם היהודים היו מתחברים לביצוע תפקידם, היה העולם כולו מתברך: "לחברה יש טענה גדולה כנגד היהודים. היהודים צריכים להפסיק לנצל את העולם… ולהתחיל לממש את הנבואה העתיקה, כי דרכה יבורכו כל האומות" ("היהודי הבינלאומי – הבעיה המרכזית של העולם", עמ' 28). כמוהו גם אנטישמים אחרים כתבו מתוך תחושת שנאה, מתוך זעם פנימי וחוסר אונים, למעשה הם תיארו את מה שהם מרגישים באמת מתוקף היותם תלויים ביהודים.

רק אהבה וקשר טוב חסרים לאנושות
אם נתבונן בעולם כיום, נראה שכולו לוקה באותה בעיה שורשית של יחסים גרועים בכל רמות הקשר בין בני האדם. אמנם השכלה קיימת בשפע, הטכנולוגיה מתקדמת והעושר הוא אין-סופי, אבל חסר קשר טוב בין האנשים. כתוצאה מכך תופסים את מקומם הניכור, הבדידות, הדיכאון והייאוש. התא המשפחתי מתפרק, המתחים והלחצים גוברים והבריאות הפיזית והנפשית מידרדרת. במקביל, בעולם גואה האלימות, אלפי אנשים וילדים נרצחים, גלי האסלאם הקיצוני, פעולות הטרור, האיבה ושאר מיני רעות חולות הולכות וגוברות. השחיתות, הסיאוב, העוני, הניצול של שכבות ועמים חלשים, ההרס האקולוגי והרווח על חשבון אחרים מצויים בכל מקום. הפתרון לכל הבעיות האלה, ללא יוצא מן הכלל, טמון בתיקון חברתי, ביצירת קִרבה, בחום, בקשר שיעניק סיפוק נפשי והרגשה טובה. חיבור ואהבה בין בני האדם זו התוצרת שהיהודים מסוגלים לתת, ואותה הם מחויבים לייצר.

"חיבור ואהבה בין בני האדם זו התוצרת שהיהודים מסוגלים לתת, ואותה הם מחויבים לייצר".

בעזרת חכמת הקבלה ניתן לראות בבירור שהשנאה וההאשמות כלפי ישראל מתרחשות לא משום שההסברה הישראלית אינה טובה או הלובי היהודי לא עושה את עבודתו נאמנה, גם לא משום הגאווה הישראלית ש"אנחנו הטובים ביותר, והם פשוט מקנאים בנו", כפי שרבים בישראל חושבים, או בשל המצב בשטחים. הסיבה האמיתית היא לגמרי אחרת: בטבע מושרשת תוכנית התפתחות שמגדירה כי עם ישראל הוא זה שצריך להביא לעולם את שיטת החיבור בין בני האדם ובין אומות העולם. גם אם מאוד נרצה, לעולם לא נוכל להיות משהו אחר. הנביא יחזקאל חזה זאת כבר אז כשהתריע מראש: "והעולה על רוחכם היו לא תהיה, אשר אתם אומרים נהיה כגויים, כמשפחות הארצות" (יחזקאל כ', ל"ב). 

לעם ישראל יש ייעוד, תפקיד מיוחד. אם אין הוא משמש לאנושות דוגמה ליחסים מתוקנים של חיבור ואהבת הזולת ושל קשר הדדי חיובי הטבועים בשורשו, העולם דוחף אותו לממש את תפקידו. או כפי שאנו היהודים מכנים את היחס הזה בשם "אנטישמיות". הרב קוק ביטא זאת כך: "כל רעש עולמי, לא בא בעיקרו כי אם בשביל ישראל, ולכן קרואים אנו כעת לתפקיד גדול, למלאותו ברצון ובדעה, לבנות את עצמנו ואת כל העולם ההרוס עמנו יחד" ("אגרות הראי"ה ב'", עמ' שכד).