למי הציבור נוטה יותר להאמין בעת משבר, לאנשי דת ורוח או לאנשי מדע? על הסוגיה הזאת שהתעוררה בעקבות מגפת הקורונה והמשבר העולמי ענה מחקר בינלאומי שנערך בשיתוף אוניברסיטאות מכל העולם.
התוצאות לא משאירות מקום לספק, הציבור ברובו נוטה להאמין למדע. הוא נתפס סמכותי ואמין יותר, גם בקרב הקהל הדתי. את התופעה החדשה הזאת כינו החוקרים בשם "אפקט איינשטיין".
אנשי רוח נושבים לפי הרוח, לכל אחד מזג שונה ואלפי הזרמים נמצאים בהתנגשות, בשנאה ובתחרות, אז איך אפשר להאמין להם? ולמי? אילו הוכחות הם יכולים לתת שדווקא הם אוחזים באמונה הנכונה? לכן משנה לשנה הם פחות נאמנים על הקהל.
יוצא שהדת נתפסת כמשוללת יסוד בעוד שלמדע יש לפחות בסיס מוצק. גם המדע לא מדויק לגמרי, אבל הוא הכי קרוב לדיוק כרגע. אנשי המדע עוסקים סביב השעון בניסוי וחקירה, שואפים לגילוי המציאות בכללה ודורשים איש מעמיתו הוכחות כדי להסיר ספק.
הנטייה להאמין במדע לא התחילה בעת התפרצות הקורונה. האנושות הפסיקה ללכת שבי אחרי מנהיגים רוחניים בתקופה שבה יצאה מחשכת חוסר הידע. מתום מלחמת העולם השנייה ואילך החברה כבר לא פועלת על פי צו אנשי הדת, אלא הולכת אחרי עצות המדענים מתוך תחושה שיש לה על מי לסמוך. המדע נותן לה הוכחות שתואמות את חוקי הטבע.
אם יודעים את חוקי הטבע ופועלים על פיהם, אז לא טועים. אבל אם לא יודעים אותם, על פי מה ננהג? בשמונים השנים האחרונות המדע עיצב ארגז שלם של הוכחות ושל הבנת החוקים הסובבים אותנו. עולם המחקר גרם לאנושות לספוג את תחושת החולשה והקטנות שלה מול הטבע עצמו, ואת התפיסה כמה מעט אנחנו יודעים על היקום שבו אנחנו חיים. אלה עוד נקודות זכות לטובת המדע, נקודות מעוררות אמון.
ומתי אנחנו פונים לדת? בנושאים ששייכים למנהגי העם בהם מקובל לפנות לרב, לכומר או לקדוש אחר, כגון טקסי חתונה ועוד. אבל זה נעשה כתוספת צבע לחיים, לא כקביעת היחס אליהם.
בין חוקי הטבע וחוקי המדע אין הבדל, אלא שחוקי הטבע הם שלמים ומוחלטים, ואילו חוקי המדע הם רק השכבה המגולה לנו מהם. כבני אדם יש בנו דחף לגלות הכול על העולם שבו אנחנו חיים. את העולם שנתפס בחושים שלנו מגלה המדע. הוא חוקר מתוך כלי החישה שמובנה בנו מלידה, הרצון לקבל הנאה, שהוא הכוח המניע באדם. ישנם עוד דברים רבים שלא נקלטים בנו באופן טבעי, כאן משתלבת חכמת הקבלה. חכמה, לא דת.
חכמת הקבלה אומרת שאם נפתח חוש נוסף שלא קיים בנו מלידה, חוש שנקרא השפעה, רצון לתת בלי הגבלה, ייפתח לנו עולם חדש, גישה לשטח שלא היה בתחום תפיסת המציאות שלנו.
הנתינה היא התכונה של הטבע, וכאשר אדם מדמה עצמו לטבע, הוא משתווה לו, קולט אותו, את השפה שלו, את הדיבור שלו איתו. כל הידע העצום של הקיום נפתח בפניו. כך בעתיד נגיע כולם לפקיחת עיניים, ואז כמו שאומר הכוח העליון של הטבע: "כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם" (ירמיהו לא, לג).
מוזמנים לצפות חינם בסדרת הסרטונים שלי "מסע לעולם פנימי"