תכונות מנהיגוּת תמיד היו לאישה. אלא שהן באו לידי ביטוי בקנה המידה הביתי, הקטן, שם שום גבר מעולם לא היה מסוגל להתנהל בקלות; "איפה המזלגות, הסכינים, הצלחות?" אין לו גישה לַסדר שנמצא בפרטים הקטנים. אבל זהו, שם הסתכם בעבר תחום שלטון מלכותה של אישה.
אלא שבמשך הזמן הלך והתרחש שינוי במציאות. השינוי לאו דווקא קשור לאירועים חיצוניים שקרו בעולם שלנו, הוא התממש עקב התארגנות פנימית של החיים, בהתאם לדרגה שהאנושות נדחפת לאיטה להגיע, דרגה שבה היא תהיה מאוחדת בלב ונפש. האישה בתהליך הזה התחילה להרגיש שהיא מבינה יותר ויותר במתרחש בעולם, ושמן הראוי שתתחיל להביע את דעתה על דברים שנמצאים ברומו.
זאת אומרת, כבר לא איפה נמצאים הפלפל-מלח במטבח הפרטי שלה, אלא עכשיו היא מוכנה לתת עצות לגבר, בין אם הוא בן מלך, ראש ממשלה או בעלה; לפרוש לפניו פתרונות שיוצאים מגדר הבישול הביתי. היא יכולה עכשיו לספר לו איך לבשל מדיניות.
כלומר, החלק הנשי בעולם מתפתח בהתאם לתהליך שהאנושות צריכה לעבור, ובזמן הקרוב נשים יצאו ממש לקדמת הבמה החברתית, כי יש להן תפקיד מפתח בה. אם עד כה התקדמה האנושות בזה שפיתחה את האגואיזם על כל אופניו עד שיאו, בימינו התהליך הזה הסתיים. מעתה צריכה האנושות לקחת את כל כוח האגו העצום שפיתחה, ולהפך את השימוש בו לטובת העולם כולו. כלומר להתחיל להשתמש בכל כוחות הרצון על מנת ליצור קשרים הדדיים טובים בתוכה, שיידמו לצורת פעולת הטבע על פי כוונות הרצון. האישה מסוגלת לדחוק בחברה להגיע לכך. יש לה יכולת לארגן את החברה הגלובלית, ממש כשם שהיא עושה כלפי ילדיה, מסובבת אותם ביד רכה אבל בוטחת והחלטית לשלום, להשלמה בין כל השונים, על פני כל הפערים.
זה לא אומר שכל אישה צריכה להיכנס עכשיו לנעליה האנגליות של מרגרט תאצ'ר, או לנעלי גולדה מאיר, למרות שיש מנהיגות רבות היום ואין סיבה שנשים לא ימלאו את כל הפרלמנטים במקום גברים. אנחנו הרי יודעים, בכל מקום שבו אישה עובדת, יש סדר, והעולם ממילא לא צריך את הכוחניות הגברית, הוא זקוק לאישה מתונה, מאוזנת. אישה יכולה לשקול הכול נכון וטוב, להכיל את המדינה ממש כמו הייתה הבית שלה כך, שאכפת לה, שחשוב לה, שהיא חייבת לאזן בין כל הפלגים והמפלגות. זו תכונת האימא.
מאבק האישה אם כך הוא לא על היותה שווה לגבר, אלא על מימוש כל יכולתה להשפיע טוב לחברה, לכונן "שלום בית" בעולם. כך שנשים יכולות כבר היום לצאת אל קדמת הבמה אם רק ירצו בכך, ורק ידע חסר להן וחיבור, ארגון ביניהן, במסגרתו יכירו את תכלית הבריאה והשלבים בהם עלינו להתקדם אליה. מתוך כך יתבהר תפקידן, ויוכלו בשכל ורגש נכונים לממש אותו.