שנה אזרחית נוספת הסתיימה, ועימה גם העשור השני למאה העשרים ואחת. איזו שנה הייתה לנו? שנה שבה התגלו לנו שקרים גדולים בתפקוד האנושי. שנה שבה התבגרנו והפקנו לקחים.
ראינו שאיננו מסוגלים לטפל בבעיות האקולוגיות בצורה ישירה. שגם אם נשרוף פחות עצים ונאכל אחרת, לא נציל את הכדור. התפכחנו להבין שאיננו מועילים לטבע עם הדחף שלנו לתרבות ירוקה. התועלת היחידה היא לאליטות שמתעשרות יותר ויותר.
גם היחס לכלי התקשורת קיבל תפנית. הבנו איך המדיה מעצבת את דעתנו, ולאו דווקא בצורה חיובית ובריאה. לו היו מנהלים אותה אנשי מדע, חינוך ותרבות עוד הייתה התקשורת יציבה. אבל גם כאן, אותם בעלי אינטרסים מתסיסים בינינו כדי להניב רייטינג גבוה עבור רווח נאה מפרסומות. במקום קשר בריא בינינו, התקשורת מפלגת ומפרידה בינינו.
הכאב הגדול הוא על הדור הצעיר. האווירה הציבורית מחנכת לערכים המתירים לחיות לפי העיקרון של אכול ושתה כי מחר נמות. "אפשר להימנע מחתונה", "זה לא כזה נורא להתגרש", "זה רק סמים קלים". כן, זו החברה שלנו, יש בה מקרי אלימות, זנות, סכסוכים במשפחה, חיכוכים בבתי הספר, בריונות ברשת. אלה החיים שלנו. עמוק בפנים אנחנו יודעים שזה רע. שמתגלה כאן חוסר איזון משווע, שדרוש שינוי משמעותי בהקדם, חינוך לערכים אחרים. אבל אולי התהליך שפוקד את החברה הגלובלית, תהליך של הכרת הרע הזה, דווקא מכין ומכוון אותנו לאתר את הטוב (ספוילר: ביחסים בינינו).
אני צופה שבשנה האזרחית הבאה נגלה שכל שטחי העניין האנושי נעלמים אט-אט, כמו קמלים ונובלים. לא ילדים, לא נכדים, לא ג'וב חדש, טיולים או בילויים עם חברים – אף אחד מהם לא יצליח לשמח מכל הלב. למרות שפיתחנו תרבות ענפה של תיירות והאנושות מתרוצצת מסביב לגלובוס, אנשים יגיעו לשובע ויאמרו די. למרות החברות היצרניות שמפתות אותנו לתייר ולבזבז על מותגים, הקושי הכלכלי יתעצם וחוסר העניין, כמו כל דבר שהופך לשגרה, כבר לא ימשוך כשהיה.
מכה נוספת שאני צופה בעשור הקרוב היא השימוש המוגבר בסמים. הסחר בסמים יהפוך חוקי מפני שממשלות בעצמן ייאלצו להרגיע את אזרחיהן המובטלים וחסרי המעש. ותופעת ההתמכרות ידועה: אדם מסומם שוקע בעולמו הפנימי – במקרה הטוב רק מידרדר לבדידות וייאוש, ובמקרה הגרוע עלול להיזרק לפשע. אבל אל חשש, האנושות תיגמל גם מהסמים. היא תשְׂבע ותחדל מהם.
ככל שהטבע שלנו, האגואיזם האנושי, יהפוך גלוי ושתלטני, חסר-בושה וזללני, ולא יקבל את מבוקשו, הוא ידעך אל תוך יגון ודיכאון. אפשר לחסוך עשור פסימי שכזה. יש דרך סלולה לצאת מהסחרור, והיא סדורה בספרי הקבלה. שם כתובות עצות לחיבור נכון ולכינון יחסים טובים בין בני האדם וכן איפה נוכל למצוא כוחות מחודשים; איך להתעלות מעל האגו, שרוצה רק לעצמו על חשבון הזולת, ואיך נוכל להגיע לעתיד טוב ולהישגים משמעותיים.
זה סיכום השנה שלי. האפשרות להשפיע על חיינו מתחילה בשינוי התפיסה: מאהבת עצמי מופרזת ומזיקה לאהבת הזולת המועילה. בקשר יפה בינינו, בהתחשבות ובדאגה, נמצאים החיים השלמים, בלי בלבול ובלי סמים. שתהיה שנת 2020 נהדרת ומאושרת.
קראו עוד על התופעות המשמעותיות שעברו על האנושות ועל התחזיות הצפויות לה: bit.ly/2ME6uUC