לא רק הקורונה חוצה גבולות כמו סופה מדבקת, אלא גם ממשלות נדבקות ומתפרקות בזו אחר זו. ממשלת הולנד התפטרה כולה, ממשלת איטליה על סף נפילה, קנצלר גרמניה אנגלה מרקל יורדת מהבמה הפוליטית, ראש ממשלת אסטוניה התפטר והממשלה נפלה עקב שחיתות, ובצרפת ובלגיה מהומות של מהגרים.
בזמן האחרון, במהלכים שקשה לפספס, העולם מראה לנו שצורתו העגולה וחוקי ההדדיות שלו חלים גם עלינו החברה האנושית. ומכיוון שעד היום הוצאנו את עצמנו מן הכלל, התנהלנו בצורה הפוכה, נכנסנו לתחרות בכל תחום והשתלטנו זה על זה בכל דרך אפשרית, אנחנו חווים עכשיו בצורה כואבת את התלות ההדדית הקיימת בינינו נרצה או לא. דבר מושך דבר: מגיעה מגפה, אחריה מכה אקולוגית, ממשלות נופלות בשרשרת, ואז באה מפולת פיננסית שעליה נוספת קריסה תעשייתית, וכולן חוצות גבולות ויבשות.
אם פעם נחתה מכה על אזור מסוים בעולם, או על תחום עיסוק מסוים, היום כל החברה האנושית סופגת מכות משותפות, והן מביאות לחוסר יציבות המשפיע על אופני הקשר והעסקים הגלובליים. המכות יהיו אכזריות יותר, כוללות ותלויות זו בזו. עוד תתגלה תלות הדוקה בין ממשלות ואנשים פרטיים, בין תעשיות וסחר בינלאומי. הכול יתגלה ככלול בהכול.
המצב הזה שמתגבר מטרתו לעורר בנו את התחושה שאנחנו ציבור אחד הכולל את האנושות כולה. הוא משקף לנו כתמונת ראי עד כמה אנחנו לא מסוגלים להתנהג בהתאם לעובדה הזאת. כמה חסרה בינינו תחושת אחריות הדדית, הרגשת שותפות. ככה אנחנו מתחילים לזהות את האני האמיתי שלנו.
קחו למשל את ארה"ב שנמצאת בשיח מתמיד על המדינות הזרות שהתערבו בבחירות הפנימיות שלה. איך הכול נזעקים ומתחילים להאשים, אלו את רוסיה ואוקראינה, אלו את סין או איראן, וכן הלאה. ומה יש להתפלא, להאשים, להצטדק? טיפשי לחשוב שמדינה, כמו סין, רוסיה או איראן, לא ירצו לנהל בדרכים מפוקפקות את הבוחרים ואת מהלך הבחירות. הרי לכל אחת מהן ברור שהיא מושפעת ישירות מהמתרחש באמריקה, אז תמים לצפות שישבו בחיבוק ידיים ויקבלו בשלווה סטואית את התוצאות יהיו אשר יהיו. הייתכן? ודאי שלא.
אלא שהרגשת התלות מביאה לתגובה שגויה: כל אחד מושך בכוח לכיוון שלו, והכיוון הוא הרס כללי. אנחנו עוד לא קולטים שטובת מדינה אחת תלויה בטוב לכולן, ולכן אנחנו מתקרבים לחזות באחת מהשתיים: או שהעולם הולך להרס כללי, למלחמת עולם טוטאלית, או שרגע לפני החידלון כל הממשלות עוצרות וקובעות שחייבים לשנות את כללי המשחק, את חוקי הקשר בינינו.
החכם רואה את הנולד. מכאן שרק מבט מפוכח לעתיד מסוגל לזרז ממשלות לשנות את כיוון המחשבה שלהן. אם מסתכלים קדימה כדי לראות מה ייוולד מהמצב המידרדר, מיד מבינים שאין ברירה, חייבים להתעלות מעל האגו הפרימיטיבי הקצר שלנו, לקשר הדדי ארוך וחובק.
מיצינו את מעמד ההתנפלות וההשתלטות. היה, עבר ונגמר. עכשיו או שאנחנו מבטלים ומנטרלים את הנשק העולמי ומתחילים לנהל את העולם ברמה הראויה להיקרא קיום, כלומר בצורה שיתופית כאנושות אחת, או שאנחנו מפוצצים את העסק והכול מתחיל מאפס, ממש כמו לפני מיליון שנה. איינשטיין כבר אמר: "אינני יודע באיזה נשק ישתמשו במלחמת העולם השלישית, אך ברביעית ישתמשו במקלות ובאבנים". מילים רומנטיות, תרחיש אימים.
☑️ התוכן מבוסס על שיחות של הרב ד"ר מיכאל לייטמן, שכתבו וערכו תלמידיו.
☑️ לתכנים נוספים быстрый займ без проверокдолгосрочный займ на карту маэстрозайм денег екатеринбург