חגיגות הניצחון של ניו זילנד על נגיף הקורונה היו מוקדמות מדי, אך אין הדבר מוריד מהעבודה הנהדרת של ג'סינדה ארדרן, ראשת ממשלת ניו זילנד. רק בשבוע שעבר ארדרן קטפה את התואר הנכסף "המנהיגה הראשונה בעולם שניצחה את המגפה", לאחר שמדינתה הוכרזה כנטולת קורונה ללא אף חולה פעיל. היום התגלו בניו זילנד שני נשאים חדשים שהגיעו מבריטניה, והדבר מלמד את כולנו כי ההתמודדות של העולם עם הקורונה היא ארוכת טווח ומורכבת.
במאבק נגד הקורונה לג'סינדה ארדרן יש אסטרטגיה יוצאת דופן: היא מתייחסת לכל העם כמו למשפחה שלה, כאילו מדובר בילדיה. היחס החם והדואג הזה חלחל ללבבות הניו זילנדים בגל הראשון, וגרם להם לסמוך עליה. היחס הזה גרם לעם כולו לשתף פעולה עם סגר נוקשה שנמשך 75 ימים, שבסיומו חזרו התושבים לשגרה ללא צורך במסכות, בריחוק חברתי או בהגבלות כלשהן.
ארדרן התנהלה בעקביות ובשקיפות, ושידרה רוגע ואמפתיה לציבור. במשך כל תקופת הקורונה יצרה ארדרן קשר בלתי אמצעי עם הקהל בווידיאו חי ברשתות החברתיות. היא הקשיבה לרחשי הציבור בחיוך חם ואישי, עדכנה, הסבירה וענתה על כל שאלה.
כשארדרן אומרת "אנחנו", היא באמת מתכוונת לכך. כבר עם תחילת המשבר היא הפגינה סולידריות נדירה בזירה הפוליטית והכריזה על קיצוץ של עשרים אחוז משכרה ומשכר השרים למשך חצי שנה. כמו שהכריזה הסיסמה שליוותה את מדינת האיים באוקיאנוס השקט לאורך כל התקופה: "כולנו בסירה אחת".
ייתכן כי ניו זילנד טרם הביסה את הקורונה, אך התחושה שהממשלה פועלת לטובת אזרחיה ורוח האחדות ששטפה את ניו זילנד הם מושא לקנאה, והם המפתח לחברה בריאה ומחוברת שמסוגלת להתמודד עם קשיים ומשברים.
ארדרן יכולה לשמש לכל העולם דוגמה למנהיגות נשית לניהול מופתי שיש בו רוך ואמפתיה יחד עם נחישות ושכל בריא. אין ספק כי חסרות מנהיגות כמוה בעולם, שיביאו את הדאגה האימהית ואת היכולת הנשית לארגן ולנהל את המדינה כמו את הבית שלהן.
גם אצלנו בישראל לא תזיק תוספת אסטרוגן למנהיגות. בכל תולדות ישראל הייתה ראשת ממשלה אחת ויחידה, גולדה מאיר. בזכות התעוזה שלה צלחנו את מלחמת יום כיפור. כבר בתום היום השני למלחמה דובר על "חורבן בית שלישי", ומדינת ישראל הייתה בסכנה קיומית. גולדה נתנה פקודה להעמיד בכוננות את הנשק הגרעיני שהיה ברשותנו ודאגה כי הדבר יגיע לאוזני נשיא ארה"ב דאז, ריצ'רד ניקסון. כתוצאה מכך שיגר הנשיא ניקסון לישראל את הרכבת האווירית של נשק צבאי לסיוע בלחימה.
איני חושב שמישהו מבין ראשי הממשלה בישראל היה מסוגל לעשות צעד כזה, אך גולדה עשתה זאת. על אף הביקורת כלפיה, היא עמדה בלחצים אדירים והפגינה אומץ ואיתנות של מנהיגה אמיתית. אלו התכונות שחסרות להנהגה הנוכחית שלא עמדה בלחצים והסירה את הסגר טרם זמנו, בחיפזון וללא פיקוח ובקרה על החלטות הממשלה.
כולי תקווה שנראה יותר ויותר נשים בקדמת הבמה. משך כל ההיסטוריה הגברים הובילו את האנושות מתוך אגו, תחרות ומלחמות, והגענו לפי התהום. העולם כולו עומד בפני שינוי מהותי. כלכלות קורסות, איום הקורונה לא עומד להסתיים, מאבקים בין גזעים מתלקחים, הפגנות ומהומות מערערות את היסודות. אנחנו צריכים לבנות סדר חברתי חדש, ולשם כך אנחנו זקוקים למנהיגות נשית שתאחד את האנושות כולה כמו משפחה אחת.
