אם שני אנשים מרכלים על מישהו, הוא לא הנפגע הגדול ביותר. הוא רק סופג את הרסיסים, את אבק לשון הרע. גם מצבו של המרכל אינו הגרוע ביותר, כי זו דעתו ואין חידוש מצידו.
דווקא מצבו של מי שמטה אוזן ושומע את הרכילות הוא הגרוע מכולם. מתוך מחשבה אחת רעה שהתעוררה בו כלפי מישהו אחר, הוא מקלקל את היחסים שלו עם כל הטבע, עם המערכת הגדולה שבה אנחנו חיים וקשורים באין סוף קשרים. לכן די בשמיעת מילה רעה על מישהו כדי לקלקל את אין סוף הקשרים עם כל בני האדם.
מערכת הטבע היא אנלוגית, בעלת רגישות גבוהה ומגיבה מיידית על כל יחס רע מצידנו. אבל לוקח זמן עד שהתגובה מגיעה אל החושים האנושיים, עד שאנחנו מעכלים ומרגישים אותה. כך יוצא שאנחנו לא מצליחים לקשור בין היחס השלילי מצידנו לתגובה ממנו.
לשון הרע לא מתבטאת רק בלשון, כלומר בדיבור, אלא גם במחשבה. אפילו אם עולה באדם מחשבה לא יפה על מישהו, והוא עוצר אותה בדרך ולא פולט אותה לחוץ, היא בכל זאת פועלת בעולם. היא כבר מהדהדת. גם אם אדם כותב משהו מכוער אבל לא שולח אותו לאף אחד זה כבר משוטט בעולם.
אם כך לפני שמחשבה שלילית תוכל בכלל להתעורר בראש, צריך לעצור אותה. ואם לא מצליחים צריכים להצטער. בחינת המחשבה היא נקודת הבירור, הצער אם היא רעה ומזיקה הוא "החזרה בתשובה" – מקום התיקון.
לכן כשאני שומע איך מדברים היום בטלוויזיה וברדיו, מה כותבים בעיתונות ובאינטרנט בכלל, אני נהנה. הרכילות שמסתובבת שם וכל ההתנהלות המסכסכת מזרזות לנו את ההתפתחות. הרי לא נוכל להצטער באמת ולהגיע להחלטה לתקן אם לא נגיע לקצה, אם יצר הרע שלנו לא יפתח את עצמו עד הסוף ואי-אפשר יהיה לטעות בו יותר.
כשזה יקרה, כל אחד ירגיש ביצר הרע כאילו מלאך המוות עומד מולו בהתגרות ואומר: "אני שולט עליך במאה אחוז ואני ממית אותך. אני מגיש לך חרב חדה עם טיפה של רעל בקצה, ואתה פותח את הפה לקחת אותה, בלי יכולת להתנגד". בין חיים למוות אדם יוכל לשמוע שיש אפשרות אחרת, שהוא מוכרח לתקן את המחשבות שלו.
הקצב הגובר של לשון הרע שמציף ברעל נורא את אמצעי התקשורת ואת השיח החברתי מבשר שאנחנו קרובים. שנרגיש בקרוב שהאוויר בינינו כל כך מזוהם שאי-אפשר יותר לנשום, ואין מה לעשות אז נתחיל לטהר ולנקות.
✅ צפו חינם בסדרת קורסים מבית "קבלה לעם "