הם לרוב ניתנים על ידי מרשם מרופא, חודרים למערכת העצבים, מנטרלים את אזורי הרגש במוח ומקלים על הכאב באופן מיידי. הבעיה עם משככי כאבים אופיאטים היא שעוצמתם חזקה משל הרואין, וקל למוח להתמכר לתחושת האופוריה שהם מעניקים. הבעיה הגדולה יותר היא שמינון יתר עלול לגרום למוות (עיינו ערך משבר האופיואידים בארצות הברית).
אבל כנראה רבים מבני הנוער לא מרגישים מאוימים מענן הסכנות הזה כי מאז תחילת תקופת הקורונה חלה עלייה חדה בצריכת משככי כאבים אופיאטים בקרב ילדים בגילאי 12 עד 17 – וזאת בעקבות מצוקה נפשית גוברת המתבטאת גם בעלייה של כ-70% בפניות לקבלת סיוע נפשי.
מתחת לכאב הנפשי נמצא בור של חוסר משמעות לחיים. לצעירים של ימינו חסרה תשובה חדה וברורה בשביל מה אנחנו חיים: בשביל מה לקום בבוקר, ללכת לבית הספר ולעשות מה שאומרים לי מבלי שאני מבין מה זה ייתן לי?
גם כשהילדים מסתכלים על הוריהם, הם רואים שאבא ואימא פועלים באופן אוטומטי לפי השגרה שהחברה הכתיבה להם. גם להם אין תשובה ברורה לפשר החיים; איזה הורה מסוגל להסביר לילדיו למה אנחנו חיים מבלי לתרץ או לגמגם? איזה הורה יכול לשרטט לילדיו מסלול מובטח ליהנות מחיים עם משמעות וסיבה? בהיעדר תשובה מלאה ומשביעת רצון, הילדים מחפשים לברוח מהמציאות המדכאת בכל דרך, גם דרך משככי כאבים.
לא רק הדור הצעיר סובל. בימים האחרונים אני בא במגע עם אנשים מבוגרים בני שבעים ומעלה, ואני רואה באיזו מבוכה הם נמצאים. גם הם מתחבטים בתוכם בשאלות הרות גורל כמו: למה חיים? בשביל מה חיים? איך להצדיק את הקיום? זה עיקר הכאב שלהם, ולמה שידעו לענות עליהן?
בעל הסולם, הרב המקובל יהודה אשלג, שאל באחד ממאמריו איך זה אפשרי שנער קטן בן 12 או 14, יהיה מסוגל לכלכל במוחו ולהבין את הידיעות הנשגבות על משמעות החיים. אם הדור הקודם לא ידע לעכל דברים ברומו של עולם ולא קיבל תשובות מספקות וברורות, אז ברור כי ה"חולי" התפשט והביא אותנו למצב שהדור אחריו כמעט כולו נשמט מתחת ידינו.
כדי להציל את הדור האבוד ולהבריא את החברה החולה שלנו, עלינו לבנות מערכת הסברה רחבה הכוללת סביבה חמה ותומכת, שתעודד כל אחד בכל גיל לחקור את השאלות העמוקות והקשות, ולמצוא תשובות במבנה הקשרים החברתיים שלנו, ברמת היחסים שלנו עם הזולת.
תמיכה חברתית, אמון הדדי, מערכת יחסים זוגית טובה, משפחה אוהבת ואפילו אקלים חברתי טוב ובטוח, יעוררו בלב מערכות היחסים בינינו כוחות אדירים וחיוביים שקיימים בטבע. בכוח החיבור הנכון בין בני האדם יש כוח חזק יותר, כוח מרפא.
לכן בניית מערכות חברתיות מלוכדות ובריאות, תוך שימוש מושכל בכלי התקשורת והרשתות החברתיות ישנו את אופן החשיבה לאינטגרלי ושלם יותר, ישדרגו את הערכים, ינגישו את התהליכים הגדולים המתרחשים באנושות ויכוונו כל אדם לחיות חיים טובים. אחרת המשבר יעמיק.
משבר האופיואיד מצטרף לשורת משברים שתכליתם אחת: שנכיר בהכרחיות לפתח בינינו קשרים אנושיים בריאים ונדאג לחברה מאושרת. אנחנו חיים בזמן שבו הטבע האנושי שמתפתח מכריח אותנו להעמיק את הקשר בינינו, ולהגיע לרמה חדשה של חיים אנושיים. ככל שנתעכב, נחוש מתוסכלים יותר ונשמע על יותר סיפורי התמכרות. במקום זאת עלינו לפקוח את עינינו ולראות את ההזדמנות האדירה להתקדמות חברתית שנמצאת ממש בלב המשבר.
בואו נדבר על דיכאון: סדרת סרטונים בחינם >>