פגשתי אנשים רבים עם סוגים שונים של הפרעות נפשיות ותמיד עצוב לראות עד כמה הרפואה, הפסיכולוגיה והפסיכיאטריה המודרנית כמעט ולא יכולות לעזור להם.
אפשר להרגיע, לשתק קצת את הכאב של החולה, אבל לרפא לגמרי כמעט ואי-אפשר. פגיעה נפשית שייכת למנגנון פנימי באדם, המערכת המוחית שאנחנו עוד לא יודעים איך היא עובדת. לכן אין להפרעה הנפשית תרופות, אין לה תשובות ולא פתרונות.
להכניס את מתמודדי הנפש למוסד כלשהו לא ממש עושה להם טוב. הם לומדים ולוקחים דוגמה אחד מהשני, לכן עדיף שיחיו לצד אנשים בריאים, פעילים, שינענעו אותם, ידברו איתם, ישירו יחד, ישחקו, יעסיקו במשהו. אבל זה דורש מבני משפחתם השקעה ואורך רוח, דברים שחסרים לנו מאוד בחיים המודרניים, אז לא נשארות הרבה ברירות אלא להשתמש בשירותי מוסדות.
הדבר שמסוגל לעזור למתמודדי נפש לאהוב את החיים, לרפא אותם ולעשות מהם אנשים שמחים וטובי לב, הוא ריפוי שלנו עצמנו, תיקון של החברה שאנחנו מהווים. היום החברה מפולגת ומקוטבת, ובגלל "מתמודד הנפש" החברתית שלנו אין לנו יכולת לספק לכולם רמת חיים פנימית, נפשית, נורמלית, שתוליך אותנו על שטיח ביטחון של אמון הדדי. מתמודדי הנפש הם הראשונים להיפגע ולסבול.
אם נתחבר כאיש אחד ונרכיב חברה נורמטיבית שיש בה קשר יפה וידידותי, דאגה וערבות הדדית, אז גם מתמודדי הנפש יספגו את הרוח ונפשם תתייצב. המוח, הרגש והגישה הכללית שלנו יעטפו ויספגו את כל המקרים; הם יטופלו מאליהם על ידי הכוח החיובי שישרה בינינו, כוח שיאזן וישמור עליהם כך שיוכלו להתנהל בצורה עצמאית לכדי תפקוד נכון.
✅ צפו חינם בסדרת קורסים מבית "קבלה לעם "