ב-11 באפריל פרסם המכון למדע וביטחון בינלאומי בארה"ב את מה שעשוי להיחשב דו"ח מדאיג: איראן האיצה את מאמציה להעשיר אורניום לרמה של 60%, וכעת הגיעה למצב שבו תוכל לייצר חומר בקיע עבור פצצה גרעינית תוך חודש.
ישראל הייתה חייבת לעשות כל שביכולתה כדי למנוע מאיראן להשיג פצצה גרעינית. עם זאת, אם כבר יש לאיראן פצצה, אני לא חושב שזה סוף העולם, אלא כללי המשחק יהיו שונים כעת.
ראשית, כללי המשחק ישתנו עבור איראן. יש הבדל בין שאיפתה לפצצה גרעינית לבין יכולתה להשתמש בה. מרגע שלאיראן יש יכולת ללחוץ על הכפתור האדום ולהמיט אסון על עם שלם, אפשר להסכים שזמן המשחק נגמר. אף אחד כבר לא יתייחס אל איראן כאל ילד פזיז בקהילה הבינלאומית, אלא כאל מעצמה גרעינית. כל צעד שאיראן תנקוט לקראת שימוש בנשק גרעיני עשוי לגרור תגובה בעוצמה שווה, אם לא יותר, כך שהיא כבר אינה יכולה לעשות ככל העולה על רוחה. מדובר בחיים ומוות, לכן אין הרבה מקום לטעויות.
שנית, למרות הרטוריקה הרעילה, אינני מאמין שאיראן הפכה את השמדת מדינת ישראל לאחד מיעדיה. ברור שהיא קולנית ותובענית בהבעת שנאתה למדינת היהודים, אבל אני חושב שכל משחקי המילים והלוחמה הפסיכולוגית הם יותר עניין פוליטי מאשר מחויבות אמיתית להשמדה של ישראל.
אחרי הכול, למרות השימוש בחמאס ובחיזבאללה כשלוחות איראניות שמציקות לישראל, איראן אינה מהווה סכנה קיומית על המדינה היהודית, והצבא שלה מעולם לא השתתף באף אחת מהמלחמות נגד ישראל. הרטוריקה האנטי-ישראלית של איראן היא יותר טקטיקה פוליטית מאשר אידיאולוגיה של ממש.
כמובן שאסור לנו לשבת בחיבוק ידיים. עלינו לעשות את ההכנות הנדרשות לביטחון שלנו, אבל לא יותר מזה. שלא נשכח, גם לנו יש את הטילים והמטוסים שלנו, כולל צוללות. נוסף על כך, ישראל אינה האויב המוצהר היחיד של איראן. כמדינה שיעית, איראן מסוכסכת עם מדינות סוניות במשך מאות שנים, והסונים הם רוב בעולם המוסלמי. לכן, המאבק של איראן להגמוניה בעולם המוסלמי לא פחות מר, ואולי חשוב לה יותר מהשאיפה להשמיד את מדינת היהודים.
הרובד העמוק ביותר במתיחות בין איראן לישראל נוגע ישירות לתפקידו של עם ישראל ביחס לאנושות. ככל שהעולם מתקשר יותר ויותר בתלות הדדית, לאנושות אין ברירה אלא ללמוד לעבוד בשיתוף פעולה. משבר השבבים, העיכובים במשלוחים, מגפת הקורונה, האינפלציה הגואה והמחסור במזון – כולם מתרחשים בקנה מידה עולמי. היום אף מדינה לא יכולה לשרוד לבדה.
לישראל יש נוסחת אחדות שמעולם לא נוסתה על ידי איש מלבדה, וגם היא, נוסתה רק בעת העתיקה. לפי נוסחה זו, אין מנסים לדכא את האחר – אדם או אומה – או לשנות את אורח חייו, אלא מנסים להתחבר אליהם מעל ההבדלים. כדי שמהלך מהותי כזה יקרה, ערך האחדות בעצמו צריך להיות מועדף על כל שאר הערכים.
תחשבו על אימא והילד האהוב שלה. היא אוהבת את הילד שלה אהבה עזה, אבל היא גם תגביל ותרסן אותו מתוך דאגה. עלינו להקיש מהיחס הטבעי הזה ולחנך כך את כל האנושות. הבעיה היא שעבורנו המהלך אינו טבעי כי לאדם יש אגו שמפריד אותו מהזולת ומונע ממנו לאהוב אותו כאילו היה חלק ממנו עצמו, לכן עלינו להעלות את ערך האחדות בכל דרך אפשרית, ובעצם המחשבה והעיסוק המשותף שלנו בו, והרצון שלנו להיות באחווה וערבות הדדית, נכסה את הפגמים. כמו שכתוב: "על כל פשעים תכסה אהבה".
איראן והעולם שונאים את ישראל בדיוק בגלל שהיא יצרה תקדים בימי קדם, וכעת היא חייבת להחיות אותו ולהיות דוגמה שהעולם יכול ללמוד ממנה. אויבי ישראל מכריחים את ישראל להתאחד ולהיות "אור לגויים", להיות דוגמה לאחדות. אם ישראל תיתן לאגו להמשיך להוליך אותה שולל, ותתעקש להימנע מלבצע את משימתה, היא תפסיק להתקיים, עם או בלי פצצה גרעינית.
✅ צפו חינם בסדרת קורסים מבית "קבלה לעם "
(תמונה: שאטרסטוק)
