במהלך הדורות נמצאו באנושות כל מיני "סגולות" לשמירה ממקרי ביש והגשמת רצונות שונים ומשונים. המילה "סגולה" קיבלה פרשנות מיסטית, מסתורית ומבטיחה טובות הנאה דרך ביצוע פעולה טקסית, שאין לה כל קשר לתוצאה מלבד האמונה שהיא גורמת לה לקרות.
הרבה לפני שקיבלה תפנית כזאת, למילה "סגולה" הייתה נוכחות עמוקה עם משמעויות נבדלות במקורות ישראל. בספרי הקבלה, הסגולה מתארת גישה לידע.
"יש סגולה נפלאה לאין ערוך לעוסקים בחכמת הקבלה" כתב הרב יהודה אשלג, המקובל הגדול, והסביר שמי שלומד את החכמה מתחיל להרגיש, לראות ולהבין תופעות בטבע שאדם רגיל לא מסוגל לזהות; הן סגורות בפניו וחתומות. ומי שלומד את החכמה נפתחים ומתגלים לפניו חוקי טבע שמסלקים מעולמו את המקריות והמסתוריות, משום שאלו התקיימו מלכתחילה מתוך חוסר יכולת לקשור סיבה לתוצאה.
לכן הסגולה כל כך נפלאה. אדם שלומד אותה עד לתופעות הפלא של המציאות. הוא מתחיל לראות שהטבע לא שטוח ופשוט, שיש בו עומק בלתי נדלה ואפילו ניסים. לא ניסים שקורים למעלה מחוקי הטבע, אלא מתוכם.
הסגולה עצמה נחבאת בין דפי הספרים. אדם קורא בהם ויש למילים השפעה גדולה עליו. הוא מתחיל להרגיש שהוא רוצה להתמודד עם החיים, להתנהג עם אנשים בצורה אחרת, יפה יותר, מכובדת יותר, הוא משתנה. העיסוק בספרי הקבלה משנה את האדם כי מדובר בהם על חוקים רוחניים, חוקים טובים, חוקים של חיבור בין בני אדם. אם לפני שאדם קרא בספרי הקבלה לא ממש התחשק לו להתייחס יפה לעולם, אז עכשיו יש לו הבנה, הכרה וכוח להתייחס טוב לכולם, "ובזה הלימוד מבער הקוצים והרע שבנפשו, ויזכה לדבֵק עצמו באור עליון, ויזכה לכל מידות טובות שבעולם", כמו שכתב רב יצחק אייזיק מקומרנה.
בלב שיטת ההתפתחות הרוחנית של חכמת הקבלה, ישנה סגולה מיוחדת המפורטת בעקרונות ברורים של עבודה בקבוצה בין חברים, במאמץ לאהוב אותם כמוך. אם אדם מתאמץ לאהוב את חברו, הוא מושך עליו "חוט חסד", וכך כולם מושכים על כולם כוח טוב. העיסוק באהבת הזולת מפעיל כוח מיוחד בתוך החיים, שפועל לא רק עבורם, אלא לטובת כל העולם.
בספר התורה ישנה אותה סגולה כמו בספרי הקבלה. אדם שרוצה לקבל כוחות טובים להתפתחות, קורא בתורה, קורא בחכמת הקבלה, ויכול להוציא משם כוחות טובים, להתפתח להיות טוב. ולמה ניתנה התורה דווקא לעם ישראל, ואיך נכתבו ספרי הקבלה רק בידי חכמים יהודיים? התשובה נמצאת בספרים עצמם. כתוב שנועדנו להיות עם סגולה. לפתוח את הספרים, לעבוד לאורם כקבוצה ולהשתמש בסגולתם עד שנהפוך "כל ישראל חברים", אז נוכל למסור את הסגולה הלאה לכל העמים.
כל ההיסטוריה הארוכה שלנו, שבחלק לא מבוטל ממנה היינו מוכים ונרדפים, הכינה אותנו להיות אותו עם סגולה. בעל הסולם, המקובל הרב יהודה אשלג תיאר זאת כך: "עלינו מוטל להיות דוגמה טובה לעולם, משום שאנו מוכשרים יותר מכל האומות, ולא משום שאנו אידיאליסטים יותר מהם, אלא משום שאנו סבלנו מן העריצות יותר מכל האומות. ועל כן אנו מוכנים יותר מהם לבקש תחבולה שתכלה העריצות מן הארץ" ("כתבי הדור האחרון").
אומה שהרגישה על בשרה ובכל נימי נשמתה את הזוועות שיש בשלטון שנאת הזולת על כל צורותיו המעוותות, מוכנה יותר מכולם לעשות כל מה שבכוחה כדי לסלק אותו מהעולם ולהעמיד במקומו את שלטון אהבת הזולת, הנובע מחוקי הטבע, מהכוח העליון.
לשם כך באו לעולם ספרי האומה, ואין לעיסוק בהם שום תכלית אחרת. בכל הספרים גם כתוב, כמו בסיפור יונה הנביא, שלא נוכל לברוח ממילוי תפקידנו להיות עם סגולה, ואם לא נעשה זאת מתוך רצון אז נחויב לעשות זאת בלחץ איום.
לכן, כמו שכתב מייסד תנועת החסידות הבעל שם טוב, כדי להקדים את הרדיפות אחרינו, "יש לנו לרדוף בכל לב ובכל נפש ובכל מאוד אחר חכמת האמונה, הוא חכמת דרך הקבלה, שהוא דרך האמת", ויתר על כן, כתב הרב יהודה אשלג, עלינו "לפתוח בתי מדרשות", "למהר תפוצת החכמה במרחבי האומה", ולממש את עצמנו כעם, עם סגולה.
בואו ללמוד מתלמידיי, טובי המרצים של מכללת "קבלה לעם"