אם נתבונן לרגע מהצד על כל ההמולה סביב הסוכה, נגלה שרוב המנהגים המוכרים של סוכות עשויים להיראות לא הגיוניים ואפילו מוזרים. למה התכוונו המקובלים שקבעו את סימני החג?
יש תקופות במעגל השנה שבהן הרבה יותר מעניין לצאת לטייל ברחוב, מאשר לשבת בבית ולהתלבט על איזה כפתור ללחוץ – זה על שלט הטלוויזיה או זה על מקלדת המחשב. תקופה כזו פוקדת אותנו עם חג סוכות הבא עלינו לטובה. נקישות פטישים נשמעות מכל עבר, ו"מבנים מוזרים" צצים לפתע בכל פינה. הילדים מתרוצצים נלהבים, מכינים קישוטים מנצנצים, גוררים עצים וכלי עבודה ורואים בכל התהליך הזדמנות ל"בניית מחנה" לשבוע או לפחות בית קטן בערבה.
אך עבור המתבונן מהצד, מרבית מנהגים אלו עשויים להיראות לא הגיוניים עד מוזרים. מעבר למסורת, נשאלת השאלה: מדוע קבעו חכמינו דווקא את הסימנים הללו? למה סוכה ולא מאהל בדואי? מדוע אתרוג ולא על עגבנייה? בקיצור, על מה באמת מרמזים לנו מנהגי חג הסוכות?
על טעם וריח…
כעת, לאחר שיישרנו קו עם תפקידם האמיתי של מנהגי סוכות, נוכל להעמיק מעט ולבחון את משמעותם הרוחנית:
• הסוכה: על פי הקבלה הסוכה המסמלת את הצורה המתוקנת, השלמה, שאליה עתיד כל אדם להגיע. חוקי בנייתה מבטאים באופן סימבולי את האופן שבו האדם מתעלה מעל לאגו שלו ורוכש את היכולת לאהוב ולתת. למשל נכתב כי בבניית הסכך יש להקפיד על הכלל "צִּלָּתָהּ מְרֻבָּה מֵחַמָּתָהּ", כלומר להותיר יותר צל מאשר אור בסוכה. מנהג זה מסמל פעולה רוחנית שבה האדם "מסתיר", כלומר מצמצם את השימוש באגו שלו, כדי לצאת מתוכו אל האור – אל האהבה והנתינה.
• הסכך: את הסכך אנו מתקינים מענפים המכונים "פסולת גורן ויקב", כלומר, דברים בעלי חשיבות פחותה עבורנו. גם מנהג זה מסמל תהליך שחווה אדם הפוסע בנתיב הרוחני: בתחילה הצורך לאהוב את האחרים נראה לו טפל ומעורר סלידה, בדומה לאותה פסולת. אולם בשלב השני האדם לומד לגדל את החשיבות של אהבתו לזולת לרום המעלה, ובזכות שינוי יחסו לאחרים הוא מגלה את הקשר עם הכוח העליון.
• ארבעת המינים: כמו המנהגים שהוזכרו לפני כן, גם ארבעת המינים מרמזים על התחושות שאנו חווים בדרך הרוחנית – טעמו של כל אחד מהמינים מסמל את הרגש ואילו ריחו מסמל את ההבנה השכלית. כך למשל, ה"אתרוג" רומז על מצב שבו האדם מבין ומרגיש את החשיבות של אהבת הזולת. פעמים אחרות האדם מוצא את הדרך הרוחנית "בעלת טעם אבל חסרת ריח" – הוא משתוקק לגלות את הרוחניות, אבל אינו יודע כיצד לעשות זאת. אז מצבו מכונה בשם"לולב". לעיתים להתקדמות הרוחנית יש בעיניו "ריח אבל אין בה טעם", ואז היא מכונה בפיו"הדסים", וכאשר אין בה לא טעם ולא ריח היא נקראת "ערבות".
המנהג של סוכות לאגד את ארבעת המינים ולנענע אותם מסמל את השלב האחרון לפני הכניסה לעולם הרוחני. האדם מאגד בתוכו את כל הנסיון שצבר בדרך: את כל העליות והירידות, את כל בירוריו, תובנותיו, הבחנותיו והרגשותיו לאגודה אחת, לבקשה חדה לתיקון מהכוח העליון. רק אז האדם נענה ונפתחת בפניו הכרת המציאות הרוחנית החדשה של שלמות ונצחיות. מצב זה מכונה "שמחת בית השואבה".
צילום: רויטרס
סוכות שבלב
הקבלה מלמדת אותנו כיצד להקים סוכה פנימית בלבנו. אבל לא סתם סוכה, אלא סוכה של שלום, אהבה ואחדות בין אדם לאדם. תקופת החגים מהווה הזדמנות נפלאה להתעלות מעל למחלוקות, לפירוד ולשנאה ולפתוח דף חדש בחיינו. אם ננצל את האפשרות ונתאחד, בין הקשרים שבינינו תתגלה האהבה, ותמלא את לבנו בשמחה ובאושר.
מנהגים ומושגים בראי חכמת הקבלה
בסוכות תשבו שבעת ימים
שבעה ימים כנגד שבע הספירות המציינות את חלקי הרצון הדורשים תיקון: חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד ומלכות. שלוש הספירות הראשונות – כתר, חכמה ובינה – נחשבות לחלק הבורא שבנברא, ואין צורך לתקנן.
אושפיזין
שבע הארות מיוחדות שמתקנות את הרצון ומאירות בו בכל אחד מימי החג: אברהם, יצחק, יעקב, יוסף, משה, אהרון ודוד – כל אחד מהם הוא הארה מיוחדת באחד מימי החג.
סכך
הסכך עשוי מ"פסולת גורן ויקב", מענפים שאין לנו צורך בהם. כשם שאנחנו מעלים את הפסולת כגג (סכך) מעל לראשינו, כך עלינו להעלות את החשיבות של הנתינה, החמלה והאהבה לזולת מעל לאהבה העצמית.
ארבעת המינים
ארבעה מינים כנגד ארבעת חלקי הנשמה, המתוארים גם בשם י-ה-ו-ה. ארבעה מצבים שהאדם מרגיש בדרכו הרוחנית:
- ערבה – אין בה טעם (רגש, לפי הקבלה) ואין בה ריח (שכל). חשיבות הרוחניות אינה מובחנת לא בשכל ולא ברגש.
- הדס – אין בו טעם ויש בו ריח. חשיבות הרוחניות מובחנת בשכל ולא ברגש.
- לולב – יש בו טעם ואין בו ריח. חשיבות הרוחניות מובחנת ברגש ולא בשכל.
- אתרוג – יש בו טעם ויש בו ריח. חשיבות הרוחניות מובחנת הן בשכל והן ברגש.
מידות הסוכה
סוכה מעל עשרים אמה, פסולה. הרצון של האדם מורכב מעשרה חלקים, עשר ספירות. עשרים אמה כנגד עשר הספירות שבהן האדם מרגיש את היחס של הבורא כלפיו, ועשר הספירות שבהן הוא מביע חזרה את אהבתו לבורא.
שמחת תורה
תורה מלשון "אורה", אור. כתוב, "בראתי יצר הרע, בראתי תורה תבלין". התורה היא האור שמתקן את הרצון. בשמחת תורה מגיע תיקון הרצון לסופו. כל הרצון מתוקן, ומכאן השמחה.
הקפות
כל עוד הרצון אינו מוכן לקבלת השפע הרוחני, האורות מקיפים אותו. מנהג ההקפות מסמל את האורות המקיפים את הרצון בשעה שאינו מוכן עדיין לקבלת השפע הרוחני.
מחפשים פעילות חווייתית בסוכה? הכנו לכם סדנה
כללי הסדנה:
יושבים במעגל.
כל משתתף מדבר בתורו (רשות הדיבור עוברת תמיד ימינה, כלומר נגד כיוון השעון).
מקשיבים רוב קשב לדובר, ולא מתפרצים לדבריו.
רק מוסיפים על דברי האחרים, לא שוללים זה את דבריו של זה.
שאלות למעגל:
1. מהו הדבר שהכי אהבת או הדבר המרגש ביותר שחווית בזמן שבילנו יחד בתקופת החגים?
2. בסוכות אנחנו מזמינים אושפיזין לסוכה. אילו ערכים אנחנו מזמינים לסוכה שלנו? כל משתתף מציין ערך אחד ומסביר מדוע הוא מזמין דווקא אותו.
3. הסוכה שעלינו לבנות היא סוכת שלום. אחיזת ארבעת המינים יחד בזמן הברכה מסמלת את האיחוד בין השונים. איך נוכל לחזק את האיחוד בינינו, במשפחה, בין החברים ובעם ישראל כולו?
4. אחד הדגשים החשובים במעגל הוא ההקשבה. מה מאפשרת לנו ההקשבה, ומה התועלת שבה?
5. מהי ההרגשה שלי בסיום המעגל?
חיים חדשים – תוכנית 628 – סוד הסוכה
מה מסמלת הסוכה בפנימיות האדם, מדוע בונים אותה מפסולת גורן ויקב וכיצד ניתן להפוך את ההתייחסות שלנו לאדם אחר מפסולת לדבר העיקרי בחיינו? הרב ד"ר מיכאל לייטמן בשיחה עם אורן לוי וניצה מזוז
תכנים מומלצים נוספים:
• מה משמעות הסכך, מהי "סוכת שלום" ואיך חג הסוכות קשור להתפתחות רוחנית?
• מהו השורש הרוחני של המושג "שלושת הרגלים"?
• איך לצאת מהטבע האגואיסטי וכיצד לרכוש את כח הנתינה? חברים משוחחים בסוכה