אורגון הפכה למדינה הראשונה בארה"ב שבה תונהג מדיניות אי-הפללה למי שייתפס עם כמויות קטנות של סמים קשים כמו הרואין, קוקאין ופטריות. בניו ג'רזי יתירו לבני עשרים ואחת ומעלה לעשן מריחואנה בשביל הכיף, ובאריזונה ימחקו רישומים פליליים על מכירת הסם.
טוב או רע? התקדמות או הידרדרות? תחליטו אתם. מה שבטוח תופעה כזו מצביעה על בעיה עמוקה יותר: אנחנו כחברה לא מסוגלים לתת לאנשים עיסוק נכון ומספק בחיים, וכדי לטשטש את הרגשת הרע הם צורכים סמים, ביטוי מושלם לבריחה מקשיי הקיום. ועכשיו מה? מה לעשות שהולדנו מיליארדי אנשים לעולם הזה והם לא מוצאים בו טעם?
אם הייתי מושל, ראש עיר, או אפילו נשיא ארה"ב בכבודו ובעצמו, ובאחריותי אוכלוסייה שבממוצע ארבעים אחוז ממנה צרכו סמים לפני המשבר ועכשיו זקוקים למנות נוספות, בתואנה שיש מגפה, יש משבר, אין עבודה ואין לאן לצאת כדי למלא את הזמן הפנוי, הייתי מתיר להם שימוש בסמים, בדיוק כמו שהתירו אותן מדינות בארה"ב.
יותר מזה, הייתי מציע את הסם חינם למי שלא יכול להרשות לעצמו. הרי המוני אנשים משתמשים היום בסמים ואולי עכשיו לא יוכלו להשיג אותם, אז כמו שכל נזקק יכול לגשת לקבל מרק חם בדלפקי צבא הישע, כך מי שרגיל לסמים ואין לו היום אמצעים לקנות אותם, יוכל להנפיק תעודה ולהגיע איתה לקבל אותם. כך מראש נמנע מצבים שאנשים ייכנסו לקריז, ירדו לזנות, יתפתו לגנבות או לרצח תמורת סם, חס ושלום.
בדרך מבוקרת ועקבית אפשר לפקוח עליהם עין, ועם הזמן לסייע להם לעבור בהדרגה מסמים קשים לקלים יותר. לא כדאי לשלול מאדם את שהתרגל לצרוך, אלא לתת לו, ובמקביל לחזק במהלך חינוכי. לאסוף משתמשים כבדים בכיתות, לדבר על החיים, ובתמורה הם יקבלו חותמת לקבלת התרופה.
רק עם מי שמקבל את הסם שלו כהרגלו אפשר בכלל להתחיל לדבר. הוא נינוח, שמח, פחות מתוח, לא מסוכן לסביבה. הסם הוא סיפוק מסוים, ומי שלוקח את הסיפוק הזה מאדם צריך לשלם ולהשלים לו אותו במשהו אחר, כמו שכתוב, "ומכה נפש בהמה ישלמנה, נפש תחת נפש" (ויקרא כד, יח). אז אם גוזלים את מנת הסם לנצרכים, שומטים את הקרקע מתחת לרגליהם, במה משלמים תמורת ההרגשה הטובה שהם מקבלים מהסרט הפנימי שהסמים מקרינים להם? צריכים להיזהר מלקטוע את העולם הצבעוני והמספק שאדם חווה.
כאן כבר עברנו לדיון אחר, לבעיית הסמים בפני עצמה, שהם מנתקים את האדם מהמציאות ואז הוא שבוי בעולמו ולא יכול להגיע למשמעות בחייו, לשאול לשאלות קיומיות, כמו למה חיים ובשביל מה. ואת זה בדיוק צריך לנסות להשלים לו בזמנים שהוא פחות מנותק, כי תכלית חיינו היא להגיע לשאול על טעם החיים ולקבל מילוי ותשובה מהותית. אז הריקוד בין מנת סם לצד מנת חינוך צריך להביא את האדם לרגע משמעותי שבו יוכל לשאול ולהבין מהו העולם, מי מקיים אותו, איפה אנחנו חיים ולמה.
בינינו, מסמים אף אחד לא יכול לצאת בקלות. רק יחידים שמאוד סבלו מהם התנתקו באין ברירה. ככה שמי שמכור לסמים, אפשר רק לדאוג לו שלא יפריז בשימוש ואולי ימעיט בו. אבל אם תישלל ממנו מנת הסם הוא יתחיל להצטער שהוא נולד. לכן צריך לבדוק היטב את המינון שמכור יכול לקבל מבלי לרצות לוותר על החיים, ומנגד להשלים לו את הכאב עם חינוך. לתת לו הסבר על מטרת החיים, וכך הוא עשוי להיות מחנך לאחרים ומדריך לחיים בעצמו. где взять беспроцентный займзайм без отказа спбманго займ онлайн