מארק צוקרברג מיתג מחדש את פייסבוק, שינה את שמה ל"מֶטָא" וכך למעשה משדרג את הרשת החברתית המוכרת ל"מטאוורס" – יקום וירטואלי שבו אנשים יסתובבו כשהם מיוצגים על ידי דמויות וירטואליות. בתוך המרחב הזה הגולשים ייהנו מהתקשרויות חברתיות, ממשחק ובידור, משופינג ומסחר. בעזרת אמצעים טכנולוגיים כמו משקפי מציאות מדומה ועור רובוטי דק, הגולשים יצללו אל תוך יקום שמחבר בין הפיזי והווירטואלי.
אומנם אני בעד חידושים, אבל החלום שלי הרבה יותר גדול, אם כי המימוש מורכב. אני חולם על יקום אחר, רוחני, שאליו אנשים לא יתחברו בעזרת עור מיוחד ורגיש או בעזרת מכשירים ורובוטים, אלא ברשת קשר פנימית.
בסופו של דבר העזרים רק מספקים לגולשים תשתית דמיונית כדי לעוף ממקום למקום ולקשקש על הא ועל דא. בכך לא עשינו דבר, רק שכללנו את הטכנולוגיה והעברנו את כל חיינו במתכונתם הרגילה למרחב הווירטואלי. מי באמת צריך את זה? לאן זה מקדם את האדם? לאן זה מוביל את המין האנושי?
תכלית חיינו היא לחיות טוב, ליהנות, להרגיש נינוחים ושלווים, באיזון עם הטבע כולו. אם הייתה גלולה כזו שהיינו שמים מתחת ללשון, הולכים לישון ומרחפים למחרת היום, הרוב היו בולעים אותה בשמחה, אבל אין בנמצא. הרשתות החברתיות בהגדרתן הנוכחית הן התחליף לכך, סוג של סם למוח האדם. הן מייצרות לנו אשליות על המסכים סביבנו, ועכשיו בגרסה המשופרת של צוקרברג, האפשרויות ילכו ויתרחבו.
כדי לעלות לדרגת קיום אחרת, נעלה יותר, להרגשת הכוח הכי גבוה בטבע, הכוח העליון, הבורא, לא צריכים לבנות או לתכנת הרבה, אלא רק להגדיר את המטרה ולהתעמק פנימה בתוכנו. להיכנס למציאות החדשה בעזרת המוח והלב, המחשבה והכוונה, כוח הרצון שבנו. איך? לחכמי הקבלה יש קודים ברורים שיכולים לכוון כל אדם בכל מצב לפתח רגישות למרחב הייחודי שקיים בינינו.
בגישה זו צוקרברג ואני שונים בתכלית. הוא מרחיב את האמצעים הטכנולוגיים ומשכלל את התנאים הקיימים, ואני קורא לנתק את המחשב, להתעלם מכל הדמויות הבדיוניות האלה ולגלות את דמות האדם שבנו, את התכונה הדומה לכוח העליון, הטוב והמיטיב. אם נהיה דומים לו, נחווה את כל הטוב שבעולם. זה לא בשמיים, כמו שרבים נוהגים לטעות, זה כאן בארץ.
כדי להיכנס פנימה למרחב הרוחני המשותף צריך לרכוש רצון חזק, ולרצון חזק צריך סביבה תומכת. כל עוד היא אינה קיימת, אז כשלב ביניים לעולם שכולו טוב, למרחב רוחני שקיים בין בני האדם, הייתי גולש על הפלטפורמה המתקדמת של צוקרברג. ממשיך את התנופה הווירטואלית החדשה הזאת כדי לספק לאדם הדמיות ותרגילים שיפתחו בו רגישות חדשה, יסייעו לו על דרך משחק להתעלות מעל עצמו לטובת הזולת. הרגשה עמוקה של קשר משותף יעזרו לנו לעזוב בהדרגה את הרגשת היקום המלאכותי ולהתקדם אל המציאות האמיתית.