שוב בחירות. שוב אנחנו זקוקים לטלטול רציני ובהול. צר לי לכתוב מילים כאלה, אבל אני כואב את המצב. אני אוהב את עם ישראל ואת מדינת ישראל, כאן הבית שלי!
אני חי על האדמה הזאת עשרות שנים ומעולם לא עלו בי הרהורי עזיבה. מנגד, אני לא רואה עתיד אם נמשיך במגמת הסחרור הנוכחית. ההיפך. חובתנו להגיש לכל אזרח ואזרח את שיטת הקיום לשמה התכנסנו כאן, בארץ הזאת. מורי הרב ברוך אשלג אמר שהתאספנו כאן כדי לייסד חברה שתעלה במעלות האדם. לא אוסף יחידים שחיים חיים גלותיים, נסחפים בלי דעת בזרמי החיים.
עם ישראל לא יכול להתקיים בלי עתיד – בלי להבין ולהכיר את חוקי הטבע ואת תוכנית הבריאה. הוא פשוט לא יכול. אם העם לא יודע את ייעודו הוא משתגע. הוא לא מוצא טעם, נגרר בצורה כפויה אחרי מנהגי האומה המפותחת באותו דור. אז גרמניה, היום אמריקה, מחר סין.
לפי חוקי הטבע – הטבע העליון – ליהודים יש משימה משמעותית שעליהם לבצע: להביא את האנושות לחיבור, לאיחוד, לאהבה; להתאים את עצמם לאותו טבע כללי אינטגרלי, להיות חברה עגולה כמו הטבע העגול. להקרין אור לגויים. אבל אנחנו פועלים בהיפוך גמור, זוללים מכל הבא ליד, כמו תא סרטני בגוף האנושות העולמית.
לעולם לא אעזוב את ישראל, לא אנטוש את הארץ. לא את ההישגים החומריים של אומת הסטארט-אפ אני מחשיב כהצלחה, אלא את הנטייה הדקה שלנו לעבר מימוש המטרה הרוחנית. המשימה שלנו לא השתנתה מיום היוולדנו כעם, ואני מחויב לספר אותה לכל שומע. להסביר פעם אחר פעם מיהו עם ישראל לפי תורתו המקורית, חכמת הקבלה; למה דווקא ישראל, למה דווקא אחדות, למה דווקא כאן ועכשיו.
ברגע שנציב לפנינו מטרה גדולה, רוחנית, נצחית, החיים שלנו יקבלו תפנית חדשה. התסבוכת שנקלענו אליה שייכת לכולנו. איש אינו חסין מפניה. לכן, עלינו להרים את הראש מעל המים, להכיר כי כולנו משפחה אחת, קשורה בתלות הדדית שאינה ניתנת להתרה, ועל כולנו יחד לטפל בבעיה. כי בינתיים לא רק אנחנו סובלים, אלא גם העולם כולו שתלוי ברוח הפנימית של עם ישראל המאוחד. לכן, ביד נדפוק חזק על השולחן ונדרוש שינוי, אבל בלב נתקשר חזק לזולת.