"יום העצלנות הבינלאומי" שחל היום [10.8] מזמין את המין האנושי להאט את שגרת יומו. יש מדינות שבהן האזרחים מורידים הילוך ליממה, לוקחים חופשה ונהנים מרביצה טובה איש בביתו; ויש מדינות, כמו קולומביה, שמארגנות פסטיבלים שבהם נפגשים תושבים נינוחים בפיג'מות כדי לחגוג בשותפות את פלאי העצלות.
רעיון מצוין לחלוק כבוד לעצלות. כשאדם נוהג בעצלנות הוא כמו פותר את עצמו מלחץ מיותר. הוא חדל למדוד כמה הוא מצליח ומרוויח ביחס לזולת, ומפתח פחות דרישות מהאחרים להיות כמוהו. סתלבט.
ככל שאדם עושה פחות, כך הוא מקלקל פחות את החיים, את הסביבה, את עצמו. אם היה אפשר לשים אזיקים על ידי כל באי עולם למשך חודש ימים, היינו רואים איך העולם פתאום מתחיל לפרוח, ציפורים ממלאות את האוויר בציוצים, לא גלי חום ושרפות, לא הוריקנים והצפות. כלום. הטבע נרגע.
קצת מזה חווינו בסגר הקורונה הראשון. הורדנו פעילות, והטבע נשם. אבל אנחנו צריכים להתחיל לחיות כך מתוך בחירה ולא תחת מגבלות מגפה. לתת דין וחשבון על הטבע האנושי שלנו שחומס את העולם בלי להסס, ולעצור את עצמנו באזיקים פנימיים. לבלום את הרגליים משיטוט ורמיסה גסה של כל אתר בעולם. למנוע מעצמנו ללכלך ולנבל עם הפה.
אותו דבר לגבי המחשבות. עלינו להפסיק לטנף על הזולת ולהניע את גלגלי המוח לחינם באלפי חשבונות של רווח והפסד. במקום זה אפשר ללכת יד ביד עם הילד לים ולחדש לו על העולם שסביבנו, לטפח את הגינה, לארגן כמה חברים ולסדר יחד מגרש משחקים בשכונה. כל דבר שלא מזיק לטבע ופועל לטובת הקהילה והחברה.
ישנם אנשים עצלנים מטיבם, והתכונה הזו נובעת מתוך כך שהם מבינים בתת-הכרה שמועיל יותר לא לעשות שום דבר. יש כאלה שמסתובבים כמו מאוורר מהבוקר עד הלילה ועושים רוח. ודאי שאם לבחור בין שתי התכונות, אז כמו שמורה התלמוד: "שב ואל תעשה עדיף".
אישית, אני עצלן גדול. רק אם אני רואה מטרה ממש חשובה אני מוכן לקום ולעשות מעשה. אבל ברוב המקרים אעדיף לשבת ולחכות שאחרים יעשו. הדבר היחיד שלא נותן לי להתעצל ולנוח הוא הצורך להסביר את מהות טבע האדם, את תכונת הכוח העליון לעומתו, ואיך על האדם להשתוות עם הטבע ולהגיע לאיזון איתו, למנוחה שלמה.
בתוך המטרה הזאת ישנן מטרות משנה שמניעות אותי. כמו נגיד טיול רגלי, כי אני חייב להחזיק את עצמי בכושר כדי שאוכל להפיץ את חכמת הקבלה, עד שידעו כולם שהמטרה הגדולה היא תיקון הנשמה – כלומר להרגיש שטובתי וטובת כולם היא אחת, להרגיש את אחדות העולם. תיקון כזה יבטיח לכל אדם התקדמות להישג אמיתי בחיים. לשם כך לא שווה להתעצל, אלא דווקא לקום ולחגוג.