"כל הכבוד לך!" כתב לי סולימאן ממזרח ירושלים, "סופסוף מישהו אומר את האמת" הגיב באסם מיפו, "צודק ואמין" כתב חליל, וכך עוד מאות תגובות דומות – חלקן מפורטות ומנומקות, חלקן בחצאי משפטים, וחלקן מובעות בפרצופונים מחייכים עם עיניים בצורת לב.
מאז מבצע "שומר החומות" ישנה תנועה ערה של ערבים תושבי ישראל אשר פוקדים את חשבון הפייסבוק הרשמי שלי: קוראים את הפוסטים, צופים בסרטונים ומודים מקרב לב על השקפת העולם היציבה של חכמת הקבלה, ועל ההיגיון הבריא בקריאתה לאיחוד מעל הכול.
אני מבין לליבם של ערביי ישראל, מודע היטב לעובדה שיש להם חיים כפולים: מצד אחד הם מתרשמים מהרוח שיש אצלנו, מקבלים ברוחב לב הטבות מהמדינה ורואים שבכל זאת אפשר לחיות אחרת. מצד שני הם לא בהכרח מסכימים עם כל מה שקורה באסלאם המודרני. ערביי ישראל מרגישים על בשרם את השנאה שמופנית כלפיהם מצד הערבים הנמצאים מחוץ לישראל, שנאה הנובעת מקנאה לשירותים החיוניים שהם זוכים לקבל מהמדינה.
נוסף לתודתי הגדולה על המילים החמות והתמיכה הגורפת, הייתי מבקש למסור לבני הדודים שמרגישים את הלחצים והעוינות המופנים כלפיהם מחוץ לגבולות המדינה, שהדרך לנטרול השנאה היא במימוש חוקי הטבע.
אני לא מתכוון לחוקים שעוסקים ביחס לעצים ואבנים, אלא בחוקי הטבע העליון, חוקים של חיבור ואהבה בין כלל בני האדם והעמים.
ריב וקנאה, מאבקים ושררה, הם תוצאה של אגואיזם גדל המבקש לשלוט באחר ולדרוש לעצמו את כל הטוב שבעולם. זה טבע האדם וזו התפתחות טבעית מצידו. אלא שחשוב לאזן את האגו; לדעת לנתב אותו לשימוש מושכל ומועיל לטובת החברה, ובתוכה האדם.
ליהודים יש שיטה עתיקה, חכמת הקבלה, אשר התפתחה בידי האב המשותף שלנו, אברהם. הוא הראשון שהניח יסוד לחיבור חובק עולם. אברהם קרא לאיחוד עם הכוח העליון עד לאהבה ללא גבולות. הקומץ שהמשיך איתו – נציגים מכלל השבטים שהפכו ברבות הימים לאומות העולם של ימינו – הפך לעם ישראל: קבוצה שהחץ האידיאולוגי שלה מופנה ישר לאֵל, ומכאן נולד שמם.
אברהם לימד את מאמיניו להכיר באגו כגורם השלילי לכל הרע שקורה להם בחיים. הוא לימד אותם להבחין בכך שהאגו גדל ללא הרף ולכן לא מומלץ להתעסק עימו ישירות, אלא להתחבר באחווה וידידות, כי כך הם יעוררו ביניהם כוחות משותפים שיסייעו להם להתעלות מעל הטבע העכור.
כוח החיבור, סוד האהבה, הערבות הדדית הטהורה – הם הערכים שמסר אברהם לתלמידיו; הם התואמים לחוקי הטבע העליון, שמסוגלים למגר כל סכסוך ומריבה.
בימינו החובה ליישם את השיטה מוטלת על היהודים תחילה. בתוך תוכם, ברצון העמוק שלהם, מוטבעת היכולת להתלכד כאיש אחד ולעורר כוח חיובי שיקרין אור לגויים. העם היהודי צריך להדגים בחיבור בתוכו תבנית מתוקנת לחברה מאוחדת על פני כל הפשעים.
מרגע שהיהודים יכו שורשים רוחניים ביחסים ביניהם, הם ימשכו רבבות להצטרף לרעיון האחדות, בראש ובראשונה את ערביי ישראל החיים איתם על אותה אדמה. ערבים ויהודים – כולנו כאחד מקושרים במערכת כוללת שקושרת אותנו יחד. לכן אם היהודים יממשו את השיטה ויתחברו ביניהם מעל השנאה, הם מיד יגרמו לאהדה מצד השכנים, אפילו מצד האויבים.
עכשיו זה לא ניכר, אבל עוד נראה שהערבים הם לא עם ערמומי ועקשן כמו שנדמה, לא עם ששונא אותנו בדם ליבם. כשנתחיל להתחבר במקצת – בינינו היהודים – נגלה עם אחר ממה שהכרנו. הכול יכול להתהפך לחלוטין ומהר מאוד, לטובה או לרעה, וזה תלוי ביחסים בינינו.
לבד לעולם לא נוכל להתגבר על השנאה, כמו שמעולם לא הצלחנו, אלא בתנאי שנזמין את הכוח העליון לשרות בינינו. אם נשתדל להתקרב, להתחבק, להתקשר כאחד, אז נידבק יחד בכוח העליון האחד. אז יגדל החיבור במעגלים הולכים ומתרחבים ונוכל להתגאות בעיני העולם איך אנחנו חיים בדו-קיום מושלם בין שני העמים שעד לפני רגע היו מנוגדים ושונאים.
