עריריים ומוזנחים

בחודש האחרון התגלתה גופה של גלמוד בן 60 בביתו בירושלים במצב ריקבון קשה, כשבועיים לאחר שנפטר. הוא לא המקרה הראשון ובטח לא המקרה האחרון. גופות של אנשים עריריים שנמצאות רק אחרי שכבר עולה מהן ריח המוות הפכו לשגרה במדינה.

יש לנו שתי אפשרויות להתייחס לתופעה: הראשונה היא לקבל את העובדה שאלו הם פני החברה ולנסות לפצות בכסף על פגמיה, למשל לספק לכל קשיש מטפל או מטפלת צמודים. הבעיה היא שאין לנו תקציבי ענק כאלו, מה גם שהקשישים הם לא המוזנחים היחידים בחברה.

כמו אותם מבוגרים עריריים יש בחברה שלנו אוכלוסיות נוספות שאינן מטופלות. למשל אחוז לא קטן של ילדים החיים בתת-תזונה. לחיילים שלנו לא פעם מוגש אוכל מקולקל או לפחות לא ראוי למאכל, ועוד ועוד.

נותרה לנו האפשרות השנייה. היא לא עולה הרבה כסף, אבל היא דורשת מאמץ לאומי, נכונות גבוהה, ויותר מהכול הבנה עמוקה שהדברים לא הולכים להשתפר. דרושה לנו הבנה שמצב החברה ילך ויורע, במיוחד בחלקים שאין להם שרירים, מרפקים ומעמד, אלא אם נחכים, נרים את האוצר היהודי שנקרא חינוך ונשתמש בו.

החברה האנושית סובלת מתסמונת בסיסית שנקראת אנוכיות, התסמינים הם הסתגרות של כל יחיד בתוך הקונכייה שלו. משובלל מהכלל, לפעמים הוא מת שם בפנים ואף אחד לא יודע, לפעמים הוא סתם בודד עד כאב, עזוב ונלחם כדי לשרוד. האנוכיות הורגת אותנו כיחידים וכחברה והיהודים יודעים זאת בעומק ליבם, כי זה מה שגילה להם אברהם בבבל העתיקה כאשר התחיל לחנך אותם; לעשות מהם עם.

אברהם לקח את הקבוצה שאסף והמחיש להם על הבשר איך פועלת האנוכיות, עד שחשף בפניהם את כל עוצמת הנוכלות שבה. הוא סיפר להם גם על מחשבת הטבע, תכונת הכוח העליון, שהיא הפוכה מהאנוכיות, חובקת כול, פונה החוצה למלא את הכלל וכל מעייניה בשלם. ואז הוא לימד אותם איך להשתמש באנוכיות לטובת האנושיות כדי להידמות למחשבת הטבע, לתכונת הכוח העליון.

לעצב את האנוכיות לפי דוגמה של נתינה לא בא באופן טבעי. הדבר דורש חינוך, הרבה אימון ותרגול, המון סבלנות והסברה עמוקה. בחינוך אין מקום לנזיפה "איך אתם לא שמים לב לשכנים?!" והטפות מוסר "זה לא יפה לא לתת!" – אלו רק גורמים לאדם להסוות את האנוכיות טוב יותר.

האכפתיות ותחושת הערבות ההדדית, הנטייה להרגיש את הזולת קרוב לליבך, צריכות להיבנות ולהיטמע בתהליך רך ואיטי, עד שיחיו בנו כטבע שני שמרחף מעל הטבע הראשון, האנוכי.

מובן מאליו שאם כולנו נתחנך כך, גדולים כקטנים, לא יהיו בינינו רעבים ומוזנחים, לא בודדים ועצובים. נהיה חברה בריאה שנותנת השראה לעולם, כמו שנועדנו מלכתחילה להיות.

✅ צפו חינם בסדרת קורסים מבית "קבלה לעם "