פעם העולם היה מציג לפנינו פיתויים שקשה לעמוד בהם בלי להתמכר: מוזיקה מהפנטת וסוחפת חושים כמו אחרי חלילן אגדי, ספרות עשירת הבעה שאדם נשבה בקסמיה ולא זוכר איפה הוא נמצא, אמונות צבעוניות עם ניחוחות משכרים, ובעיקר פילוסופיית חיים עמוקה, משכנעת, מוסרית, עם טיעונים שאין נכונים מהם.
אבל בזמנינו לא קשה להתאפס על החיים ולהפסיק לברוח לשדות זרים, כי אחרי מה עוד בעולם אפשר ללכת ולשכוח את עצמך? האם להתמסר לאופנה חדשה? להתפעל מדעות פוליטיות מתחלפות? הכול נעשה ריקני עם כל ההתפתחות הטכנולוגית שהשטיחה כל יצירה, ועם מרוץ החימוש שניקה כל טיפת מוסר מהשטח.
העולם עוסק בדברים שאין בהם ערך, והדבר היחיד שאפשר להתמכר אליו היום הוא סמים. ואכן אנחנו רואים המוני אנשים נופלים לשם, מתמכרים ונעלמים, כי מחוץ להנאה רגעית הכול דל וחסר משמעות.
עבורנו היהודים יש בונוס נוסף בתהליך: כל הסחות הדעת שהסיטו אותנו מהדרך וגרמו לנו לשכוח מאין באנו ולאן אנחנו הולכים התנקו מהשטח, ועל איזו פילוסופיה אנחנו יכולים עוד להתפלפל? אז אנחנו יכולים לשוב בשקט אל מקורות האומה, ללמוד מהם על ייעודנו ועתידנו שנקבעו מבראשית, ולהתרכז בראש פנוי ובלב שלם בפילוסופיה העתיקה של היהדות, בחכמת הקבלה.
לחזור לימים שבהם אבות אבותינו – אנשים שונים ומנוגדים מסך כלל השבטים דאז – התקבצו בבבל סביב אברהם אבינו, ורצו בכל ליבם לבנות אומה לתפארת. הרצון לקבל הנאה גדל בהם לממדים עצומים, תפח לאגואיזם שהפריד ביניהם עד שהזולת נראה להם כמפגע שעומד בדרכם כדי לחבל במטרתם.
הם הסכימו וקיבלו עליהם תפקיד חשוב: להתחבר באהבה על פני השנאה ההדדית המתגברת. אלא שבכך לא הסתיים תפקידם. תפקידם היה ועודנו להיות "אור לגויים" – להפיץ את פילוסופיית החיבור הרוחני לכל באי עולם. להביא את האנושות כולה לאיחוד, עד לחיבור השלם עם הכוח העליון.
הדורות התחלפו אבל הפילוסופיה עומדת על כנה. היום אנחנו גלגולה של אותה קבוצה שעברה ניסיונות קשים, שעמדו בפניה פיתויים גדולים, והעולם עדיין תלוי בנו. לא לחינם הוא התרוקן מתוכן והתמלא במלחמות, ולנו כבר אין שום תירוץ אלא לקחת ביד אחת את הפילוסופיה היהודית שלנו, ביד שנייה את האומה המפורדת שלנו, ולהשקיע את כל כוחות הנפש שלנו בלהתחבר יפה בינינו.
✅ רוצים להעמיק? צפו חינם בסדרת הסרטונים הבאה >>