אנחנו חיים בחברה אנושית גלובלית, פסיפס סבוך ומורכב של רשתות קשרים בין בני אדם, עושר של תרבויות שונות ומשונות. כל הניסיונות לשמר את הקיום הרב-תרבותי לא באמת קידם אותנו לאורחות חיים התואמים לעולם מקושר. ניסינו להכיר בתפיסה הרב-תרבותית, להעמיד באופן שווה תרבויות שונות, ללא בידול בין תרבות מועדפת לתרבות נחותה, אבל זה לא באמת עבד. ניסינו את גישת כור ההיתוך, לגבש ולעצב את כולם לפי תבנית אחת, וגם זה לא הלך. אז מה כן? איך ניתן להגיע לחברה שוויונית וצודקת, מבלי לבטל את השוני הבולט בינינו? וגם אם נציע פתרון מעמיק ופורץ דרך, במה אז הרב-תרבותיות תסייע לנו באופן פרטי וחברתי?
לפי חכמת הקבלה יש שתי דרכים להגיע לחברה שוויונית וצודקת: דרך צרות וייסורים או דרך העלאת רמת המודעות. תארו לעצמכם שמחר בבוקר היחסים הבינלאומיים בין ארה"ב וצפון קוריאה מתחממים, והאחרונה מחליטה ללחוץ על הכפתור האדום שישגר טיל גרעיני? או שחלילה מכות אקלים קשות או משבר כלכלי חריף פוקדים את כדור הארץ, מה יקרה אז? בין אם נרצה בכך או לא, נהיה מחויבים לעשות יד אחת כדי להתמודד עם הגזירות הקשות, מצב המוכר לצערנו בעתות מצוקה.
צילום:רויטרס
התרחיש השני והאופטימי יותר הוא להשכיל להקדים ולהשקיע מאמצים בבניית מערכות קשר נכונות – בעזרת פעולות שיעלו מודעות כמו: הידברות, שיח ופעולות חיבור משותפות – וכך לעורר את כוח החיבור שטמון בינינו, שיכול לקשור ולאחד בינינו. רק מעל לפשעים ולשנאה, מעל הבדלי ההשקפה או התיוג, תוך שילוב בין שני המחנות, מכל פלג קיצוני שיהיה, יכול להתגלות כוח חדש במערכת היחסים האנושית. על פני ההבדלים והמאבק בין הדעות השונות תוכל להיפרש מטרייה של אהבה שתגשר בין כולם, כמו שכתוב "על כל פשעים תכסה אהבה". זאת התרבות שיכולה לקשור את ריבוי הקצוות לאחד.
אז מה התנאי לשוויון מוצלח? רק כאשר כולם פועלים יחד לכינונה של חברה בריאה ומאושרת. סוד ההתקשרות הייחודי שמלמדת חכמת הקבלה הוא שמירה על הניגודים תוך בניית מקום חדש ומשותף מעליהם. אז, ורק אז, עוצמת החיבור בין בני האדם מוכפלת, והתוצרת הרגשית והשכלית שמתגלה בכל פרט ופרט מורגשת פי עשרות מונים. אז נוצרת בלב כל אדם "רב תרבותיות", מיני חברה מאוזנת הכוללת את כל המינים, ולא קיבוץ תרבויות עם גבולות גאוגרפיים מטושטשים ויחס הדדי מתחנף ומזויף.
כשכל אדם יפנים מתוך לימוד מתמיד שקיימת תועלת עצומה בהתחשבות עם דעה הפוכה מדעתו, בהכלה ובקבלת האחר למרות הדחייה מהתכונות ומהנטיות שלו, הופך סוד ההתקשרות לשיטה מעשית של ממש: התכונות המנוגדות והשנואות הופכות אבני דרך, שבשום פנים ואופן אסור להשמידן או לטשטשן, אלא הן לא פחות מאשר פלטפורמה לבניית שכבה המצופה באהבה. "כל דבר שישנו במציאות", כותב "בעל הסולם", גדול המקובלים במאה ה-20, "הן טוב והן רע, ואפילו היותר רע ומזיק שבעולם – יש לו זכות קיום, ואסור להשחיתו ולבערו כליל מן העולם, אלא שמוטל עלינו רק להביאו לשימוש הנכון" (מאמר "השלום בעולם").
אדום, לבן, כחול, צהוב או ירוק – אף פרח אינו יכול להצמיח תשלובת ייחודית כמו זר פרחים ססגוני. במקום לתת לטבע לעשות מאיתנו עיסה אחת, עלינו ליצור בינינו (ובעיקר בלבנו) אווירה של בית חם, לחבק לתוכו את כולם ולגלות זוויות חדשות ומפתיעות שטרם הכרנו בנפש האדם.