לרגל יום האישה הבינלאומי נתבקשתי לדבר על גישתה של חכמת הקבלה לנושא השוויון בין המינים
צילום: דניאל דרייפוס, פלאש 90
השאיפה הרווחת לשטח את ההבדלים ולהשוות בין גברים לנשים שגויה מיסודה, בדיוק כמו הניסיון להשוות בין יום ללילה. הטבע עיצב גברים ונשים באופן שונה לחלוטין, הן מבחינה פיזית והן מבחינה פסיכולוגית. כשם שהגופים שלנו פועלים אחרת, כך גם המוח שלנו בנוי אחרת. גברים ונשים חושבים, מרגישים ותופסים את העולם באופן שונה לגמרי. לכן, הניסיון להכניס אותם לאותה "תבנית" מנוגד לטבע.
בניסיון להשוות בין גברים ונשים ולשפוט אותם בקנה-מידה דומה, אנחנו לכאורה מבקשים "לתקן" את הטבע; אבל הטבע שלם ומושלם, ואינו דורש תיקון. לכן, במקום לנסות לטשטש עד כדי להעלים את ההבדלים בין המינים, עלינו לשאוף להרמוניה ולהשלמה ביניהם. להרחיב את השקפנו לכוללנית יותר בכל המדובר בשוויון בכלל ובשוויון בין המינים בפרט; ההבדלים בינינו הם הבסיס המאפשר לנו להגיע לאיזון באמצעות השלמה הדדית נכונה שאותה מלמדת חכמת הקבלה.
הטבע כולו – הדומם, הצומח והחי – פועל בהרמוניה: תכונות שונות והפוכות השזורות זו בזו יוצרות את מרקם החיים: חיובי ושלילי, פלוס ומינוס, התרחבות והתכווצות, גאות ושפל, זכר ונקבה. את העיקרון הזה נשים חשות באופן אינטואיטיבי, הן רגישות יותר לטבע מגברים.
ברמה התפקודית אין לי ספק כי נשים וגברים מסוגלים למלא אותם תפקידים בחברה. הן יכולות לעמוד בראשות כל ממשלה, אקדמיה, צבא או חברה גדולה. תרזה מיי ואנגלה מרקל לדוגמה, הן נשים שמוכיחות הלכה למעשה שאישה בעלת כישרון מתאים יכולה למלא תפקיד הנתפס בעיני רבים כתפקיד "גברי".
למרבה הצער, החברה האנושית ברובה התרחקה כל-כך מחוקי הטבע, שכעת עליה לעבור סדרה חינוכית כדי להכיר כיצד מערכות הטבע השונות מתלכדות לכדי הרמוניה מתוך ההבדלים והפערים התהומיים ביניהן. כשנהיה בתנועה אחת עם הטבע, נדע להעריך את היופי בהבדלים שבינינו, ונדע למצות את התכונות הייחודיות לגברים ולנשים כדי להפיק את המרב לכולנו.