ד"ר מיכאל לייטמן

שחקו כדורגל במקום להילחם

התמונות המזעזעות מהמלחמה במזרח אירופה מעלות את המושג "פשעי מלחמה" לבירור נוקב. מה גורם לפשעים לקרות, ואיך להגיב עליהם נכון?

הפשעים מתחילים כאשר מערבים את האזרחים התמימים בתוך מלחמות שנקבעות בהנהגה, מלחמות שלא שייכות אליהם כלל. אם נשאל את אנשי העמים הנלחמים מה דעתם על המלחמות, אז נגלה שהם לא מבינים מה המנהיגים רוצים זה מזה. הם מיוזמתם לא היו בוחרים להילחם, ובכלל מעדיפים לחיות את חייהם בשקט, להקים משפחות ופשוט לחיות.

 

שם למעלה, בדרגים העליונים, מחליטים על איזו אידיאולוגיה, או על צורך בכסף, כבוד או שליטה, ומפילים את הפצצה על כולם. אבל הרצון לשלוט זה בזה זה לא קשור לאנשי העם. מה אשמים האזרחים בתאוות המנהיגים? זו גישה לא נורמלית ולא הגיונית.

כל שליט שיכול להרשות לעצמו, קונה לו בכסף ציוד מלחמה, מעמיד צבא גדול ויוצא להילחם בשם הצדק. אבל מה הקשר בין צדק לכסף וכוח? הקשר נמצא באופן המחשבה של האגואיזם האנושי – "לשכנע" בכוח, לקנות צדק, לשלוט בהכול.

אם כבר מנהיגי העולם חייבים להילחם, שילמדו מההיסטוריה איך פעם נלחמו מלכויות – לא בתוך ערים וכפרים, אלא הרחק מהם, בשדה גדול וריק. שני הצבאות היו נפגשים באמצע המגרש, ולא רק שהאזרחים לא היו מעורבים, אלא גם החיילים הזוטרים כמעט ולא היו נלחמים. המנהיגים בעצמם היו מתייצבים פנים אל מול פנים, מאחוריהם גדוד מצומצם של לוחמים והם שהכריעו ביניהם את הקרב.

האמת היא שיותר טוב אם במקום ששני המנהיגים יחסלו זה את זה על המגרש, הם ישחקו כדורגל. והמנצח? מי שיבקיע יותר. מה כבר ההבדל? למה מישהו חייב להיפצע או למות? למה לשפוך דם לשווא?

✅ צפו חינם בסדרת קורסים מבית "קבלה לעם "

Exit mobile version