עשרה בטבת שחל השבוע הוא התאריך שבו החלו הצרות: בשנת 588 לפני הספירה, לפני 2,600 שנה, החל נבוכדנצר מלך בבל במצור על ירושלים שנמשך שנה וחצי והסתיים בפריצת חומות העיר, בחורבן בית ראשון, במיטוט ממלכת יהודה ובתחילת גלות בבל.
חלקנו יודעים שלא עמים זרים גרמו לחורבן בית המקדש הראשון, גם לא לחורבן בית שני, אלא הפירוד ושנאת החינם בקרב העם היהודי הובילו לכך. אולם מה שפחות מפורסם ובלתי נעים לשמיעה הוא שהדחייה והשנאה שהיו מסוגלות לגלגל אותנו בקלות למלחמת אחים מזעזעת, הולכות וקמות בינינו שוב היום.
לא חסר לנו בעם מי שילחם זה בזה. כבר נלחמים ימין ושמאל, מתכתשים דתיים בחילונים, כולם נאבקים בכולם בכעס ואין-אונים הולך ומתגבר. אם השנאה התהומית דאז החריבה את מבנה העם, שיסודו הוא חיבור בין שונים, ריסקה את הליכוד הפנימי בין חלקיו, ובכך גזרה גם את חורבנו של בית המקדש – הסמן החיצוני של קדושת חיבור העם – אז אין צל של ספק שגם היום הלכידות הרופפת עלולה לדרדר אותנו מהר מאוד לחורבן חברתי.
אנחנו טועים לחשוב שאויבים חיצוניים מתקרבים וצרים עלינו, כמו איראן הגרעינית, מיליציות בגבולות או חוקים דרקוניים מצד ארגונים בינלאומיים. הם באמת מתקרבים ומאיימים כמו שאיימו אז היוונים והרומאים, אבל רק כי אנחנו שבורים מבפנים. שונאי ישראל הם לא הסיבה, הם התוצאה. ככל שנמשיך להפגין חולשה פנימית והשנאה תעלה על גדותיה, אז שוב נידרדר למלחמת אחים ועתידה של מדינת ישראל יהיה מוטל בספק. הפירוד יהיה גדול כל כך, שמתוך תיעוב הדדי נתפזר לכל הכיוונים, העיקר להתרחק כמה שיותר זה מזה.
כדי לצאת ממעגל הקסמים האכזרי הזה חובה לפעול במהלך חינוכי: להסביר לעצמנו מי אנחנו, למה אנחנו יוצאים לגלות וחוזרים, למה נחרבו בתי המקדש, על מה ולמה שונאים ורודפים אותנו כבר אלפי שנים, למה אנחנו שונים זה מזה בצורה חדה, ומה בדיוק עלינו לתקן מעל השוני. חינוך כזה צריך לתפוס כמחצית מכלל הלימוד בבתי הספר כדי שיתחיל לפעול בנו ולשנות את גורל האומה.
אנחנו חייבים ללמוד וללמד שהתיקון של החברה הישראלית מתחיל במילוי הייעוד שלנו: להיות מחוברים בלב אחד ולהקרין את האהבה בינינו לכל העולם. אנחנו יכולים לחשוב הפוך זה מזה, להתייחס אחרת לגבי עמדות שונות, אבל מעל הכול אנחנו מוכרחים להישאר מחוברים, בלי לוותר ובלי לזוז מהחיבור אפילו צעד קטן. כך מוטב שתיראה מדינת ישראל: שמונה מיליון אגואיסטים שנמצאים בוויכוחים מתמידים, בריחוק גדול זה מזה, אבל עם זה לומדים יחד איך להתקשר באהבה גדולה.
חכמי הקבלה לא כתבו אם ומתי בדיוק תהיה מלחמת אחים, שבעקבותיה יקומו עלינו אויבים מבחוץ, אלא הם משאירים לנו מקום לבחירה. הם אכן מציינים שגילוי השנאה בינינו יתרחש על כל עומקו, כדי שמעליו נבנה קומה של יחסי אהבה. זאת אומרת התהליך מחויב, אי-אפשר לדלג על אף שלב, אבל בכוחנו לזרז את הזמנים – במקום להגיע למקומות חשוכים שלא כדאי אפילו לחשוב עליהם, עלינו להקדים לזהות את החושך שקיים בינינו ולהתחיל לעבוד נגדו יחד.
✅ צפו חינם בסדרת הסרטונים "מי אתה עם ישראל?"