שתי אמריקות על אדמה בוערת אחת. שתי אמריקות שמתעוררות יום אחר יום לעוד מאבק שטוף שנאה, לעוד מלחמה על עתיד האומה, לעוד משחקי כס בלתי נגמרים. אמריקה הכחולה מול אמריקה האדומה, אמריקה הדמוקרטית מול אמריקה הרפובליקנית, אמריקה החופשית מול אמריקה השמרנית.
השבר גדול, התהום עמוקה וקיטוב כזה לא נראה כבר עשורים. השאלה כאן אינה טראמפ או ביידן, השיח הפוליטי הוא למראית עין בלבד, אחיזה בדבר מה; אש השנאה חזקה יותר מאהבת מועמד כזה או אחר.
עוד טרם יכתירו את הנשיא הבא, ברור לכול שביום שאחרי הבחירות לא יהיה שמח יותר. בחוץ מתחוללת מגפה קשה, בפנים וירוס אכזר של פילוג ושנאה. אין חדש תחת השמש, זו רק האמת שהולכת ומתגלה מיום הקמתה.
ארה"ב היא אומה של מהגרים, בבל מודרנית, תערובת של עמים. זו מדינה שקמה על טהרת הכסף. הבהלה לזהב משכה המונים לנהור לכיוונה. ההגירה פרצה במלוא המרץ ואפריקאים רבים הובהלו לעבודה במטעים ובשדות הכותנה רק כדי להרוויח עוד ועוד. רק דולרים בעיניים!
החלום האמריקאי – בית מושקע בפרוורי העיר עם דשא ירוק וגדר לבנה, טנדר גדול בחנייה, אישה ושלושה ילדים עם חיוך נוצץ – הולך ומתנדף. הכול מתהפך. מאז ימי הקורונה רוח גלובלית חדשה מנשבת באנושות וקובעת לאמריקאים, ולכולנו כאחד, שלא נוכל להתקיים כמו שהתקיימנו עד כה, שחייבים לשים קץ לאגואיזם הבלתי מרוסן; שהגיע זמן חדש ועלינו להקים חברה חדשה ולכונן יחסים חדשים בכל תחומי החיים.
לשם כך על האמריקאים להתנזר בראש ובראשונה מכל השיטות הקפיטליסטיות, להתעלות מעל היחסים המושתתים על כסף ושליטה, ובמקומם להחשיב ערכים חיוביים של אחדות והתחשבות. למה? כי אלה ערכים מחויבים על פי חוקי הטבע המאוחד והשלם, האינטגרלי והגלובלי. לטבע אין פשרות. הוא מתקדם בקצב מואץ לעבר אחדות כלל-עולמית, והוא כובש בדרכו את כולם, את שתי האמריקות יחדיו.
לכן לפני שתגיע נפילה כלכלית גדולה, לפני מלחמת אזרחים קשה, לפני שישטפו גלי צונמי את הבנקאות והתעשייה העולמית והכול ייעצר בבת-אחת – לפני כל המשבר הזה שעלול לדרדר אותנו חזרה לתקופת האבן, עלינו לזכור שכולנו אחד. שכולנו תלויים זה בזה בטוב וברע.
השפל הגדול, המשבר הכלכלי הכלל-עולמי שהתחיל בארה"ב בשנת 1929, נחשב לאחד הגורמים שזירזו את פרוץ מלחמת העולם השנייה ואת עליית הנאצים לשלטון. אמריקה לא רחוקה מתקופה שחורה דומה לאסון הכבד שפקד את היהודים בזמנו. זה עניין של זמן – ולא הרבה זמן – עד שיבוא הבוקר הזה ששתי האמריקות יתעוררו ויצביעו באשמה על היהודים, על עם ישראל.
"ישראל בין שאר האומות הם כמו לב בין האיברים", נכתב בספר הזוהר לפני כאלפיים שנה, "וכמו שאיברי הגוף לא יוכלו להתקיים בעולם אפילו רגע אחד בלי הלב, כך כל העמים אינם יכולים להתקיים בעולם בלא ישראל". ליהודים יש חכמה לחיבור, שיטה להתקרבות אחד לשני. ליהודים יכולת ליצור שפה פנימית משותפת בתוך בליל השפות. ליהודים יכולת להדגים, ולו במקצת, קשר הדדי יפה, חיבוק פנימי שיקרין אור לגויים. ליהודים יכולת לכונן מודל חלומי של חברה עתידית: להשיג חיבור הדדי ביניהם ולהתוות דרך לגילוי מהות החיים, לתת תקווה לכל אדם ולמלא בחום וביטחון ציבורים שלמים. לכן צו השעה של יהודי ארה"ב הוא לחייב חיבור פנימי ואחדות, להעלות מודעות ציבורית לערבות הדדית, לעודד ולפתח יחסים מלאי דאגה וחמלה.
אבל היהודים אטומים. הם עומדים באמצע בין שתי האמריקות. חצויים בין שני המחנות. יהודי ארה"ב חושבים שיצליחו להיטמע ולברוח מייעודם. השנאה כלפיהם גדולה יותר, מושרשת בחוקי בטבע, והיא לא תיתן לאף יהודי להסתתר ולהתבולל.
עובדה. דו"ח חדש ומקיף של הוועד היהודי-האמריקאי (AJC) חושף כי 21% מהמבוגרים בארה"ב מעולם לא שמעו את המונח אנטישמיות, ו-25% אומנם שמעו את המילה אבל לא בטוחים מה משמעותה. כן, יש סיבה לדאגה, והיא זו שגרמה לשליש מיהודי ארה"ב להסתיר את תליוני מגן דוד שעל צווארם ולטשטש עוד סממנים יהודיים מובהקים. אבל השינויים הקוסמטיים האלה לא ירככו את הבעיה, אלא בתת-הכרה הם יעצימו את השנאה, יגרמו לאנטישמים להתרבות, שלא לומר, הם מכינים בעצמם ולעצמם את השואה הבאה.
לא שבישראל המצב טוב ובטוח יותר, אבל אמריקה היא מקום דינמי והפכפך. כלי התקשורת אקטיביים ותוססים, ובן לילה אש השנאה עלולה להתלקח. הבחירה העיקרית של היהודים ברורה: עליהם לבנות אמריקה אחרת, חדשה, מאחדת בין אמריקה האחת לאמריקה השנייה.
займ онлайн на карту быстрозайм без пропискивзять займ онлайн срочно